השופט חשין לא "חרג ממנהגו"

דב הר שפי, אביה של מרגלית הר שפי, לא אהב את הנקרולוג האוהד  ("חשן משפט",25.9), שפורסם ב'מקור ראשון' לשופט מישאל חשין ז"ל, מי שעמד בראש ההרכב שדן בערעור שהגישה בתו. הר שפי פרסם בעיתון תגובה משלו ("היטה משפט", 3.10), בה טען שידוע לו ממקור מהימן שחשין חרץ מראש את דינה של בתו, עוד בטרם הובא עניינה בפניו, "ממניעים של שנאה ונקמה".

אלא, שהר שפי לא התייחס רק למשפט בתו, והביא דוגמא נוספת לחוסר ניקיון כפיו של השופט חשין:

דוגמה נוספת המעלה לפחות חשד להעדר ניקיון לבב היא זיכויו של שמחה דיניץ מאשמת גניבה מכספי ציבור. חשין מיעט מאוד לזכות בערעורים פליליים שהוגשו לבית המשפט העליון. אבל במקרה זה הוא חרג באופן בולט ממנהגו. שמחה דיניץ היה יו"ר הסוכנות ושגריר ישראל בארה"ב בעבר, אח של יורם דיניץ, שהיה פרופסור למשפטים. מפסק הדין נראה שחשין עשה פיתולים משפטיים כדי לזכותו.

זכרונו של הר שפי, כך נראה, בגד בו. מישאל חשין לא דן בערעור של שמחה דיניץ, (דנו בערעור השופטים לוין, אור ודורנר) ולפיכך חשין "לא חרג באופן בולט ממנהגו". בנוסף, חיפוש באינטרנט אינו מגלה פרופסור למשפטים בשם "יורם דיניץ", וניתן לשער שמדובר בבילבול עם הפרופסור הנודע יורם דינשטיין.

תגובת דב הר שפי:

"כתבתי מהזכרון, אם טעיתי אני מתנצל".