התקשורת הישראלית והמאבק נגד מדינת ישראל Presspectiva | 18.07.10 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס פורסם ב"ישראל היום" ב-5.7.10 על ידי ישי גולדפלם, העורך הראשי של פרספקטיבה. לקריאת הטור בעיתון המקוון לחץ כאן. התקשורת הישראלית והמאבק נגד מדינת ישראל מסע הדה-לגיטימציה המתנהל נגד ישראל לא החל בפרשת המשט לעזה. בשנים האחרונות קיים הלך רוח הקורא תיגר על עצם זכותה החוקית והמוסרית של ישראל להתקיים כמדינת הלאום היהודי. מתקפה זו קיבלה תנופה רצינית לאחר הוועידה העולמית נגד גזענות בעיר דרבן ב-2001, עת קיבלו ארגוני זכויות אדם החלטה אסטרטגית למתג את ישראל כמדינת אפרטהייד רומסת זכויות אדם ומפרת החוק הבינלאומי. ההצלחה הראשונה של מתקפה זו התרחשה תוך כדי מבצע חומת מגן, שבמהלכו המציאה ההנהגה הפלסטינית את מיתוס "הטבח בג'נין" אשר התקבל ועדיין מאומץ על ידי חלק מהארגונים האנטי-ישראליים. תנופה נוספת התרחשה לאחר מבצע עופרת יצוקה ופרסום דו"ח גולדסטון, המשמש הוכחה, לכאורה, לכך שישראל ביצעה פשעי מלחמה. כיום מתרחשת מלחמה של ממש בקמפוסים ברחבי ארה"ב ובקרב ארגונים לא ממשלתיים נגד ישראל, באמצעות אסטרטגיית ה-BDS (חרם, משיכת השקעות, סנקציות): הפעלת לחץ על אוניברסיטאות, מפעלים, חנויות וארגונים ברחבי העולם על מנת להטיל חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על מדינת ישראל. מכירת מניות אלביט על ידי הדויטשה בנק הגרמני היא ההצלחה האחרונה בתחום זה. אי אפשר לבטל גורם נוסף ומשמעותי במלחמת הדה-לגיטימציה נגד ישראל: התקשורת הישראלית. דווקא כלי התקשורת המרכזיים אשר אמורים להיתפס, כמו עמיתיהם בחו"ל, כרציניים, אחראיים ומבוקרים, נופלים שוב ושוב – בין במזיד ובין בשוגג – בפח חוסר הדיוק, ההשמטה והסילוף. כך למשל, בחלק מכלי התקשורת בארץ תיארו את פעולת ישראל על המרמרה "פיראטית". זוהי לא דעה כי אם טעות עובדתית. לפעולה פיראטית בים ישנה הגדרה מאד ברורה בחוק הבינלאומי, אשר לחלוטין לא חלה על אופן השתלטות צה"ל על האוניה הטורקית. אך זה מתחיל עוד קודם. אתר "פרספקטיבה" המנטר את עיתוני ישראל, מצביע למשל על הביטוי "כבישים ליהודים בלבד" אשר ממשיך להופיע בחלק מהעיתונות הישראלית. מדוע שהקורא התמים בארץ או בחו"ל יחשוב שישראל אינה אלא מדינה גזענית? הבעיה היחידה היא שאין כבישים כאלה כלל בשום מקום בארץ. אמנם ישנם כבישים בהם הנסיעה מותרת רק לישראלים, אך זה כולל גם ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, בהאיים, צ'רקסים, עלוואים ואחמדים. אין כאן שום נוהל של "אפרטהייד" ובטח שלא כבישים "ליהודים בלבד". עיתונאי הכותב ביטוי כזה, מתוך בורות או מתוך זדון, מחזק נרטיב שקרי של הפרדה אתנית/גזענית בכבישי הארץ, המשמש נשק נגד ישראל ומכפיש אותה על לא עוול בכפה. ישנה טענה כי עיתונאות לעולם לא יכולה להיות אובייקטיבית. עם זאת, עיתונאות אמיתית היא כזו אשר אינה סובלת אי דיוקים וסילופים ואשר מבססת עובדות טרם פרסומן. על אחת כמה וכמה כאשר כלי תקשורת זרים המתעסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני נותנים משקל רב לדיווחים של עיתונאים ישראליים מכיוון שהם "מקומיים". בתקופה בה כל פעולה של ישראל נבחנת תחת מיקרוסקופ וישראל מקבלת אפס הנחות, לתקשורת הישראלית ישנה אחריות הרבה מעבר למצופה ממנה בימים כתיקונם. עלינו, ציבור הקוראים, להזכיר לה אחריות זו על ידי עמידה על המשמר, תלונה על דיווחים מסולפים ודרישה בקול רם לעיתונאות מדויקת, מבוססת ואחראית.
