התקשורת ממשיכה להמציא חרמות

בבוקר דווח ב'דה מרקר' על חרם חדש נגד ישראל מבלי להביא את תגובות הנפשות הפועלות. בערב לפתע צצו התגובות. מה קרה בין לבין, והאם יש חרם או אין?

שוב חושפת 'פרספקטיבה' ידיעה על "חרם" שלא היה. אלא שהפעם הסיפור כולו יכול היה להימנע, לו רק היה טורח העיתון לבקש את תגובות החברות עליהן דיווח.

אתמול, על פני העמוד הראשי כולו, הודיע 'דה מרקר' כי "החרם פוגע בתוכניות הממשלה: חברות זרות פרשו ממכרז הנמלים" (18.2). בכתבה, אשר התמקדה במכרז להקמת הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, דווח כי:

מעמדה הבינלאומי המתערער של ישראל נותן בראשונה אות מהותי בפרויקט לאומי אסטרטגי. ל-TheMarker  נודע כי לפחות שתי חברות תשתית זרות מובילות נסוגו מהמכרז הבינלאומי שפירסמה ישראל להקמת הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, על רקע חשש מהשלכות פוליטיות שליליות עקב פעילותן העסקית בישראל.

 החלטת החברות לסגת מהמכרז התקבלה לאחר שכבר ניגשו לשלב המיון המוקדם (PQ)  שפירסמה המדינה באפריל 2013. החברות הודיעו לגורמים בישראל על החלטתן בחודשים האחרונים. זאת, כשברקע החלטתן מתהווה לחץ בינלאומי מתרחב על ישראל מנימוקים מדיניים.

 ראשונה נסוגה ענקית תשתיות הנמלים ההולנדית Boskalis, אשר ניגשה למכרז תחת השם החלופי Holland Terminal והודיעה על פרישתה כבר בשלב המיון המוקדם שניהלה המדינה בשנה שעברה. אחריה פרשה חברת התשתית Condote de Agua  מאיטליה, שצלחה את שלב המיון המוקדם.

חברת זרה שלישית, ענקית העבודות הימיות הבלגית Jan De Nul, אמנם הגישה אתמול הצעה להקמת הנמלים הפרטיים – אך רק לאחר שהותר לה לגשת למכרז תחת שם של חברה בת הרשומה בלוקסמבורג, Ludreco,  מחשש לחרם על פעילותה בעולם הערבי.

אם כן, לפי 'דה מרקר' לפחות שתי חברות – אחת הולנדית ואחת איטלקית – פרשו מהמכרז הבינלאומי להקמת הנמלים על רקע לחצים פוליטיים כלשהם. אלא שמי שבלטו בהעדרן בכתבה הן התגובות של אותן שתי חברות, כמו גם של חברת נמלי ישראל. אילו היה פועל 'דה מרקר' על פי כללי האתיקה העיתונאית, יכול היה להימנע מן המבוכה שבפרסום כתבה בעמוד השער, המלאה בפרטים שגויים.

מכיוון ש'פרספקטיבה' שמה לב להיעדר התגובות, היא יצאה לחפש אותן לבדה, ופנתה הן לחברת נמלי ישראל, הן לחברה ההולנדית והן לחברה האיטלקית. במקביל פנתה 'פרספקטיבה' לאבי בר-אלי, החתום על הכתבה ב'דה מרקר', וביקשה ממנו את המקור לכך שהחברות פעלו בשל לחץ פוליטי. בר-אלי לא סיפק אסמכתא אולם עמד מאחורי האמור בכתבה.

דוברת חברת נמלי ישראל טענה בפני 'פרספקטיבה' כי הסיפור איננו נכון. בכל הנוגע לחברה ההולנדית Boskalis, החברה נפסלה על ידי חברת הנמלים בשלב הראשון של המכרז, ולפיכך לא יכלה להמשיך בו. בנוגע לשאר החברות, אין כל אינדיקציה כי החברות נמנעו מלהמשיך במכרז בשל סיבות פוליטיות.

דובר חברת  Boskalis ההולנדית, הכחיש בתוקף את הפרסום בעיתון, וחזר על כך כי חברת הנמלים הישראלית היא זו אשר הודיעה לחברה כי לא תוכל להמשיך להתמודד במכרז. בנוסף טען כי חברתו לא התמודדה במכרז תחת השם "Holland Terminal" כפי שנכתב בכתבה (גם בעיתונות ההולנדית פורסמה ידיעה בנושא, כאשר גם הם תוהים מי זאת חברת Holland Terminal). במענה לשאלה האם לחברת Boskalis יש מדיניות של החרמת ישראל, תגובתו הנחרצת של הדובר הייתה "לא".

גם תגובת החברה האיטלקית העלתה ש'דה מרקר' טעה לגבי מספר דברים. ראשית, שם החברה כפי שצויין בכתבה הוא שגוי, ושמה הנכון הוא "Società Italiana per Condotte d'Acqua S.p.A.".תגובת החברה (לאחר שאישרה כי היא אכן החברה בכתבה) היא כי היא החליטה לפרוש מן המכרז "בעיקר בשל שינויים בסדרי העדיפויות של הפעילות השוטפת של החברה". בנוסף נמסר מהחברה כי "אתם יכולים להיות בטוחים כי לחברה שלנו אין כל מוטיבציה להחרים את שוק הבנייה בישראל".

וראו זה פלא, בשעות הערב, בשקט בשקט, מבלי לציין כי הכתבה עודכנה, התווספה לכתבה המקוונת ב'דה מרקר' תגובת חברת נמלי ישראל:

מחברת נמלי ישראל נמסר היום בתגובה כי "ככל שידוע לנו, לפרסום אודות פרישת חברות זרות 'בשל חרם על ישראל' אין שחר. למיטב ידיעתנו, אין קבוצה או חברה בינלאומית שפרשה מהמכרז להקמת הנמלים מסיבות פוליטיות, והמכרז נמשך בהתאם לתוכניות וללוחות הזמנים שנקבעו.

 "החברה ההולנדית BOSKALIS לא עברה את שלב המיון המוקדם (וסביר להניח שהיתה שמחה להשתתף בפרויקט). השתתפות החברה הבלגית באמצעות חברת בת (LUDRECO )  נהוגה במכרזים בינלאומיים מסוג זה. חברת נמלי ישראל תמשיך לקדם את המכרז להקמת הנמלים החדשים במלוא התנופה ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו כדי לתת מענה על צרכי המשק ולחולל תחרות שתביא לשינוי מהותי בענף, לטובת המשק הישראלי".

מדוע תגובה זו לא פורסמה בכתבה המקורית, אלא רק לאחר ש'פרספקטיבה' התחילה לשאול שאלות? חשוב לא פחות, העורך שהוסיף את תגובת חברת נמלי ישראל לא שם לב, כנראה, כי יש בתגובה מידע הסותר את האמור בכתבה, והוא, שהחברה ההולנדית בכלל לא פרשה, אלא לא עברה את שלב המיון המוקדם, בדיוק כפי שהחברה עצמה הודתה בתגובתה לפניית 'פרספקטיבה'. משמע שעל 'דה מרקר' לפרסם לא רק את התגובה של החברה, אלא תיקון למידע השגוי המופיע בכתבה.

במהדורה המודפסת של העיתון אשר פורסמה היום (19.2), אין עדכון לגבי התגובות, וכמובן שאין תיקון לגבי החברה ההולנדית. למי שקרא את הדיווח במהדורה המודפסת אין מושג כי לפחות חלק מהסיפור אותו קרא יום קודם לכן איננו נכון.

הכתבה הזו מצטרפת לעוד ועוד ועוד כתבות בהן פורסם מידע שגוי על חרמות שלא באמת קיימים. כיצד מרשה לעצמה התקשורת שוב ושוב לטעות ולהטעות את הציבור בנושא ה"חרם" בגלל אי-בדיקת עובדות? האם היא מנסה לייצר את המציאות במקום לדווח עליה?