ה-BBC חוגג את חג המולד עם שקרים נגד ישראל

מאת ריקי הולנדר

אם מישהו חשש שמא רשת ה-BBC עדיין מערבת אג'נדה אנטי-ישראלית בדיווחיה, שידוריה האחרונים מבית-לחם אינם מותירים מקום לספק.

הכתבת ברברה פלט-אושר, הידועה בשל ההספד הדומע שהיא נשאה ליאסר ערפאת והשתתפותה בקמפיין ה-BBC לדה-לגיטימציה נגד ישראל, נשלחה לבית לחם כדי לדווח על חג המולד שם.

היא הגיעה לבית-לחם עם סיפור שנקבע מראש, אודות עיר הנמקה תחת כיבוש ישראלי אכזר. והיא התעקשה לספר אותו גם כשהמרואיינים שלה לא סיפקו לה את התשובות שרצתה.

כך הוצג הדיווח למאזינים:

בית לחם, מקום הולדתו של ישו, בדרך כלל חווה עלייה בתיירות בחג המולד… אולם כעיר פלסטינית בגדה המערבית, היא גם חשה את ההשפעות הכלכליות של הכיבוש הישראלי. ישראל הגבילה את היציאה מהגדה, והחרימה אדמה פלסטינית לבניית התנחלויות יהודיות.

בהמשך טענה פלט-אושר: "אלה זמנים אפלים לכלכלה הפלסטינית", זאת למרות פריחת התיירות, שמקיימת יחס הפוך לרמת האלימות הפלסטינית. במהלך 2015- 2016, בשיא אינתיפאדת הסכינים, התיירות בבית-לחם צנחה. מאז, כמות הפיגועים פחתה במקביל לנסיקה בכמות התיירים בעיר, והשנה התיירות שם שברה שיאים. כיום כלכלת הגדה המערבית דווקא משגשגת, כשבית לחם היא אחת הערים העשירות ביותר שם. הייצוא הפלסטיני זינק מ-16 מיליון דולר בחודש ב-2002 ל- 90 מיליון דולר בחודש יולי 2019.

אולם ל-BBC אין כל עניין לבחון את אחריותם של הפלסטינים למצבו הבעייתי של פלסטיני כלשהו. במקום זאת, הכתבת הסתובבה בעיר בניסיון לקלוט תגובות שליליות על גדר הביטחון הישראלית, בלי להציג את הרקע והסיבות להקמתה. כך היא כופה את הסיפור שלה על המציאות:

מספר התיירים גדול בהרבה ממספר הפלסטינים הנוצרים. הם נכנסים לעיירה הקטנה דרך מה שישראל מכנה "מחסום הביטחון" – חומת הביטחון הגבוהה, כפי שקוראים לה התושבים – כחלק ממערכת שליטה אשר לוחצת את בית לחם במרחב ההולך ומתכווץ בהתמדה.

על איזה מרחב מתכווץ היא מדברת? הרי גבולותיה של בית לחם אינם משתנים. לאור הטענה שישראל מחרימה אדמה פלסטינית כדי לבנות עליה התנחלויות, ניתן להבין שהכוונה כאן היא שתושביה של בית לחם מאבדים את אדמתם ורכושם למתנחלים ישראלים- אולם זה פשוט לא נכון.

חמור מכך, כאשר עיתונאי ה-BBC מדברים על הידלדלות האוכלוסייה הנוצרית ומרמזים שהאשמה לכך מוטלת על ישראל (בתיאום מופלא עם התעמולה הפלסטינית), הם מסתירים את הסיבות האמיתיות לנטישת הנוצרים את בית לחם. הם אינם דנים בכוונות הרשות הפלסטינית להחרים אדמות נוצריות בבית לחם, כתגובה על מכירת אדמות בירושלים ליהודים על ידי הכנסייה האורתודוקסית. והם לעולם אינם דנים בתלאות שעוברים הנוצרים בשטחי הרשות, המובילות לעזיבה של יותר ויותר נוצרים. אולם עובדות אלה אינן מתאימות לנרטיב הקבוע מראש של האכזריות הישראלית.

במקום כל אלה, פלט-אושר מראיינת תיירים נוצרים שהגיעו לחגוג את חג המולד בבית לחם, ושואלת אותם מה הם חושבים על "החומה סביב בית לחם". כשאלה אינם מספקים את הסחורה, היא מבטלת את דעתם וממשיכה בחיפושיה:

פלט-אושר: מה עולה בדעתך כשאתה מגיע לבית לחם? מה הרושם העיקרי?

תייר: זה מהממם… זה המקום בו אדוננו ומושיענו נולד, אלוהים אדירים, אני מתכוון שזהו זה, פה הכל התחיל.

פלט-אושר: אבל מה בנוגע לחומה סביב בית לחם? חומת הבטון הגדולה? מה אתה חושב על זה?

תייר: זה היה משמעותי, כמובן, ואפשר לראות שאנשים שחיו בימי קדם, כמה מוגנים הם חשו בגלל החומה הגדולה וכמה מדהים זה היום.

פלט-אושר: זאת חומה חדשה, אבל בכל אופן…

תייר: זאת חומה חדשה?

פלט-אושר: כן, כן.

תייר: בסדר. אז זאת חומה חדשה. אז היא נוגעת גם לעתיד.

פלט-אושר:  לא כולם יכולים להימנע מהפוליטיקה, או מעוניינים לעשות כן.

הכתבת ממשיכה עד שתושב המחנה דהיישה, המארח תיירים דרך Airbnb, נותן לה את התשובה שהיא רצתה לשמוע:

פלט-אושר: הקשר עם העולם הוא מה שאחמד מעוניין בו.

אחמד: את יודעת שהאנשים פה, רובם לא מורשים לצאת החוצה, בייחוד לעולם שבחוץ. והם רואים את העולם בעיניים שלך.

אך זה פשוט לא נכון. בניגוד לטענותיה של פלט-אושר, בית לחם אינה סגורה בחומה. מחסום הביטחון הישראלי, שנבנה על מנת למנוע ממחבלים לחדור לישראל, מקיף את הצדדים הצפוני והמערבי של העיר, אולם אינו חוסם אותה ממזרח ומדרום. אפילו ארגון בצלם אינו מציין את קיומם של מחסומים ישראליים ממזרח ומדרום לבית לחם. בנוסף לכך, המחסומים המובילים לאזורים פלסטיניים אחרים בגדה המערבית וממוקמים ממערב ומצפון לה, פתוחים כמעט תמיד ובדרך כלל אינם מאוישים, מה שמאפשר לפלסטינים לנוע בחופשיות החוצה מהעיר. המחסומים היחידים המפקחים על התנועה באופן מחמיר הם אלה הגובלים בירושלים וביישוב אפרת. מחסומים אלה אכן מגבילים את כניסתם של תושבים פלסטינים, ומאפשרים מעבר לתושבי מזרח ירושלים ובעלי היתרי כניסה. אולם הם אינם מונעים מתושבי בית לחם לנוע דרומה.

כמובן שפלט-אושר לא תכיר בכך שישראל אינה מגבילה או פוגעת בתיירות ובעסקים בבית לחם. לכן מה שנותר לה הוא להאשים את ישראל באומללות פלסטינית תיאורטית שעלולה להתרחש בעתיד. וכך היא מסכמת את הדיווח:

מקהלת הילדים שרה עכשיו בכיכר מגנר. העסקים ממש פורחים כאן השנה אבל לעולם לא ניתן לדעת, בשנה הבאה יכול להיות שפל. כשאתה לא מסוגל לשלוט במרחב שלך, העניינים רופפים מאוד.

זו גרסה מקוצרת של המאמר המקורי, שהתפרסם באתר CAMERA. עיבד ותרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר