חידה: למה פונו הפלסטינים מביתם?

ביום שישי האחרון התפרסמה ב'הארץ' כתבה על שרשרת הגינויים שספגה ישראל בעקבות פינוי משפחה ערבית מביתה בשייח ג'ראח בשבוע שעבר. הנה הכתבה:

שני מהלכי תעמולה אנטי ישראלית ואנטי עיתונאית הכילה הכתבה.

הראשון: הסיבה לפינוי, כמו גם שרשרת האישורים המשפטיים שהתקבלו בעניינו, לא הוזכרו אף לא במילה אחת, אף לא ברמז. (יצוין שבמאמר המערכת הם כן הוזכרו, אם כי במסגור מניפולטיבי)

היתה סיבה להשמטה הזו, אבל נשלים קודם את מה שהוסתר בכתבה:

הסיבה לפינוי היא החלטת העירייה להקים במקום קריית חינוך לילדים ערבים, תושבי מזרח העיר, עם צרכים מיוחדים.

המתחם, שיכלול 18 כיתות חינוך מיוחד, לצד 6 גני ילדים, מגרשי ספורט ואולמות פעילות לשעות הפנאי, עתיד לשרת ילדים ערבים עם צרכים מיוחדים מכל רחבי מזרח העיר, ומיקומו בשכונת שייח ג'ראח, על שטח שיועד סטטוטורית להקמת מבני חינוך, נבחר בשל דרכי הגישה הנוחות אליו מכל רחבי מזרח העיר.

ביצוע התוכנית נדחה שוב ושוב בעקבות פלישת תושבים לקרקע באופן בלתי חוקי, ודחיית עתירותיהם על ידי כל הערכאות המשפטיות.

הבנתם? אם היו 'הארץ' מספרים את הסיפור השלם, היה קשה יותר לבצע את מהלך התעמולה השני בכתבה, (בו נקט גם מאמר המערכת): מסגור האירוע כחלק מהמאבק הפלסטיני נגד בנייה יהודית במזרח העיר.

מה הקשר בין הקמת קריית חינוך מתקדמת לילדי מזרח העיר הערבים לבין בנייה יהודית במקום?

אין קשר. איך בכל זאת אפשר לייצר קשר?

להצניע את הסיבה לפינוי ובכך לתת תחושה שהמשפחה הפלסטינית פונתה כדי שבמקומה ייבנה במקום בית ליהודים. וזו כבר אמתלה טובה לדחוף לתוך הכתבה מחרוזת טענות מצד הקהילה הבינלאומית נגד – ניחשתם נכון – בנייה ליהודים במזרח ירושלים.