'ידיעות אחרונות' דורס משפחה שכולה

שיעור קצר על נבזות שאין לה שיעור, עבור כל אחת ואחד מאיתנו אם אי פעם ימצא עצמו שוקל אם להאמין לאיש 'ידיעות אחרונות', הנשבע לו שיקיים סיכום מוקדם

שני עמודי הכתבה הראשונים. העמוד השלישי מוקדש כולו לאירועי חווארה

ביום שלישי השבוע, יום אחד בלבד למחרת לווייתם של הלל ויגל יניב ז"ל, הגיעו כתבי 'ידיעות אחרונות', אלישע בן קימון ועודד שלום, לבית המשפחה האבלה בישוב הר ברכה.

בכניסה פגש הכתב אלישע בן קימון את יהודה נאמבורג, דודם של הנרצחים. הוא ביקש ממנו לראיין את בני המשפחה לכתבה למוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות'.

"אותך אני מכיר", אמר נאמבורג לבן קימון, "ולכן אני מסכים לסדר לך שיתוף פעולה של המשפחה, אבל יש לנו תנאי ברור וחד משמעי: אנחנו לא מוכנים לדבר על חווארה, רק על החיסרון של הלל ויגל. אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שתהיה בכתבה אפילו מילה אחת על האירועים בחווארה".

"בטח בטח", התחייב בן קימון, "אתה מכיר אותי, אני משלכם. לא תהיה אפילו מילה אחת על חווארה. אני מתחייב".

אבל אז ראה נאמבורג את הכתב הנוסף, עודד שלום. הוא חזר אל בן קימון ואמר לו: "אני לא מוכן שהוא יהיה חלק מהכתבה. אני זוכר אותו מגוש קטיף (נאמבורג הוא ממפוני גוש קטיף, ח"ע) ואני לא סומך עליו".

"הכל בסדר יהודה", הרגיע בן קימון את דודם של הנרצחים, שנקברו אך יום לפני כן. "אל תדאג, אני אחראי. לא תהיה אפילו מילה. יותר מזה, הנה אני מתחייב בפניך שאני מעביר לך את הכתבה לאישור לפני הפרסום".

נאמבורג השתכנע ואישר.

כשהתיישבו הכתבים עם בני המשפחה, פתח שמעון נאמבורג, דוד נוסף של הנרצחים, בדברים ברורים:

"התיישבתי ופתחתי בכך שהצבתי לעודד שלום תנאי – אנחנו מתיישבים פה כדי לדבר על האחיינים שלנו ודורשים שהכתבה תעסוק רק בהם ולא תעורבב עם האירועים בחווארה. עודד אמר לי 'בסדר'. אם היה אומר לי לא, הייתי קם מיד."

בהמשך קיים בן קימון את "הבטחתו" ואכן שלח את ה"כתבה" בווטסאפ ליהודה נאמבורג, דודם של הנרצחים. אלא שהטקסט ששלח היה טור אחר לגמרי מהכתבה, אותו כתב לכלי תקשורת אחר לגמרי, עלון בתי הכנסת 'גילוי דעת'.

איך זה נגמר, בסוף, אתם כבר יודעים.

ביום שישי פתחה המשפחה האבלה את העיתון והזדעזעה לראות כתבת מגזין בת אלפי מילים, כולה הפרה חצופה, אטומה, נבזית ואכזרית של הסיכום המוקדם.

הכותרת הראשית "עוצמת הכאב, מחיר הפוגרום", עשתה בדיוק את מה שהתחייבו בן קימון ושלום לא לעשות – יצירת הקשר בין הרצח לאירועי הלילה שאחריו.

כותרת המשנה כבר עסקה ברובה הגדול באירועי חווארה ורק במיעוטה ברצח האחים.

התמונות שנבחרו תמכו אף הן, אף ביתר שאת, בסיפור אירועי חווארה: התמונה הגדולה המרכזית עסקה בחווארה, וכמוה עוד שתי תמונות בינוניות ושלוש קטנות. לרצח האחים, לעומת זאת, הוקדשה תמונה בינונית אחת ושתיים קטנות.

מתוך ארבעה 'לידים', (קטעים קצרים המובאים בצדי הכתבה בהדגשה), אחד עסק באחים, שלושה באירועי חווארה.

גם בחלוקת המילים ניכרה אותה מגמה. רובן הוקדש לאירועי חווארה, מיעוטן לרצח האחים.

וכך, כתבה שכדי להשיג את שיתוף הפעולה מצד המשפחה התחייבו כותביה שוב, ושוב, ושוב, שלא תעסוק אף לא במילה אחת באירוע חווארה, עסקה לבסוף בעיקר באירועי חווארה.

"אני זה שתיאם מול אלישע בן קימון", מכה הדוד יהודה נאמבורג על חטא, "אני מרגיש חרא מול המשפחה שלי. אמרתי לו בפירוש, אנחנו לא מתראיינים אצל אף אחד, אנחנו לא מוכנים לדבר על חווארה. אנחנו קמים בבוקר, פותחים את העיתון, חושך בעיניים. איזה שקרן, איזו אכזבה, איזה כאב".

פניתי לאלישע בן קימון ולעודד שלום. הבהרתי להם את מה שכבר ידעו היטב – שהמשפחה מרגישה נבגדת ומרומה מהתרגיל הנבזי שעשו לה. ביקשתי לברר עמם את נסיבות העניין. שניהם סירבו להתייחס

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות