ישראל הטובה וישראל הרעה

שוב זוכה צרכן התקשורת הישראלי לקבל מידע שונה ואף סותר באותו הנושא, וזאת בהתאם לזהות העיתון אותו החליט לקרא

שוב זוכה צרכן התקשורת הישראלי לקבל מידע שונה ואף סותר באותו הנושא, וזאת בהתאם לזהות העיתון אותו החליט לקרא 

(מתוך הדו"ח של מחלקת המדינה)
(מתוך הדו"ח של מחלקת המדינה)

 

שוב מפרסמת מחלקת המדינה האמריקאית דו"ח הנוגע בחלקו לישראל, ושוב זוכים צרכני תקשורת ישראליים לדעת מה כתוב בדו"ח בהתאם לעיתון אותו הם קוראים. הפעם מדובר בדו"ח השנתי על מצב הסחר בבני אדם ברחבי העולם הסוקר את מצב הסחר ותנאי ההעסקה של עובדים כמעט בכל מדינות העולם, לרבות ישראל. כל מדינה זוכה לשתי התייחסויות, אחת ביקורתית בה מפורטות הפעולות הנדרשות מאותה מדינה לשיפור מצב הסחר בבני אדם בתחומיה, ושניה המציינת לחיוב את הפעולות שעושה המדינה בנדון. מטבע הדברים מכיל הדו"ח הן ביקורת והן הערכה לישראל, בדיוק כמו לשאר המדינות הנסקרות.

כיצד סיקרו את הדו"ח כלי התקשורת בארץ?

אתר ynet העניק לידיעה את הכותרת הביקורתית:

ישראל מקלה בענישת סוחרי אדם

ואף הוסיף בגוף הידיעה פרשנות משלו:

ישראל ממשיכה לעשות את המינימום הנדרש בכל הנוגע למלחמה בסחר בבני אדם, אך לא יותר. 

גם ב'מעריב' הוענקה לדו"ח כותרת שלילית (22.6, עמ' 18-19):

דוח: העונשים על סחר בבני אדם בישראל קלים מדי

אך בכותרת המשנה איזן העיתון את הרושם:

עם זאת צוין שישראל מקפידה על המינימום הנדרש למאבק בסחר בבני אדם 

עיתון 'ישראל היום', לעומת זאת, העניק את הכותרת הבאה (22.6, עמ' 19):

בשנה השלישית ברציפות: ישראל בדירוג ה-1 במאבק בסחר בני אדם

בכתבה קבע העיתון כי:

ישראל בדירוג הראשון בעולם במאבק בסחר בבני אדם. ישראל ממשיכה לפעול בצורה נחושה למיגור הסחר בבני אדם.

(נציין כי למרות שניתן להבין מהכותרת של 'ישראל היום' שישראל היא במקום הראשון בעולם במאבק בסחר בבני אדם, היא למעשה שייכת לקבוצת מדינות בעלות הדירוג הגבוה ביותר (מתוך 4 דרגות). כמו כן, אין חידוש בדירוג הזה שכן היא מצויה בו כבר מספר שנים).

אם כן, האם ישראל פועלת "במינימום הנדרש אך לא יותר מזה", או "בצורה נחושה למיגור הסחר בבני אדם"? קשה להאמין שמדובר באותו הדו"ח.

כאמור, זו לא הפעם הראשונה שצרכן התקשורת הישראלי מקבל גרסאות סותרות לדו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית הנוגעים לישראל. גם כאשר התקשורת הישראלית דיווחה על דו"ח הטרור השנתי של מחלקת המדינה, שגם הוא הכיל חלק ביקורתי וחלק המשבח את ישראל, רובם המוחלט של כלי התקשורת התעלמו מחוות הדעת החיובית בסך הכל על ישראל, והתמקדו בביקורת. כאז כן עתה, בחר 'ישראל היום' במסגור אחר לדיווח, ושיקף בו דווקא את הצד החיובי של הדו"ח.

כל מה שדיווחה התקשורת, על שני הדו"חות, אכן נכתב בו. ובכל זאת, למי להאמין? האם הדו"חות שפרסמה מחלקת המדינה חיוביים או שליליים מנקודת ראות ישראלית? ובכלל, האם תפקידה של התקשורת הוא ביקורתי במהותו, ומשכך עליה להתמקד בביקורת, או שהוא דיווחי במהותו  ומשכך עליה להתמקד ברוח הדברים, כעולה מתוך ההקשר הרחב של מושא הסיקור? דומה שכלי התקשורת הישראליים נתנו את תשובתם, כל אחד על פי נטיית ליבו והאג'נדה שלו.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות