כוחה של כותרת

הנה דוגמא לכוחו של עורך. או אולי דוגמא לתחום אפרפר, בו לא ניתן באמת לבוא בטענות לאף אחד משום שלא נכתב שום דבר לא נכון, אך מצד שני נוצרת תחושה של חוסר תום בבחירת המילים.

אחרי סופת השלגים השבוע בחרמון, עיתון הארץ פרסם ידיעה בעלת הכותרת הבאה:

"חיילי צה"ל שיחקו בשלג, המבקרים נשארו בחוץ"

מתחת לכותרת תמונה של חיילים לבושים חרמוניות, נשקם על כתפיהם, משחקים בשלג ליד שער כניסה כלשהו.

לפני שקוראים את גוף המאמר, יש יסוד סביר להניח שלפחות חלק מהקוראים יקשרו בין שני חלקי הכותרת, כמו בין הכותרת לתמונה ויבינו שמפאת השתובבותם של חיילי צה"ל בשלג נמנעה כניסתם של מבקרים לאתר החרמון. הרי זהו המבנה של המשפט. כמו "גשמים עזים ירדו בדרום, תושבי קדש ברנע נאלצו להישאר בבתיהם" ; "השומר נרדם, התלמידים לא יכלו לצאת" ; "השוטרים הקימו מחסום, נוצר פקק גדול" ; וכן "חיילי צה"ל שיחקו בשלג, המבקרים נשארו בחוץ".

אין באמת קשר בין שני חלקי המשפט אך יש מי שעלול להבין שיש, ובכך לחשוב ששוב החיילים האלה עשו משהו לא בסדר.

זהו תחום אפור אמנם, אך מספיק בשביל ליצור רושם מוטעה, במיוחד בקרב מרפרפי הכותרות.