כיצד לעדן את המילה "נאצי"

 

העיתונאי הערבי-ישראלי זוהיר אנדראוס פרסם מאמר חריף ביותר נגד מדינת ישראל בעיתון ערבי, כולל השוואה למשטר הנאצי. "הארץ" תירגם את המאמר, תוך השמטת ושינוי רוב הביטויים הקשים, וכך הגיש לקוראיו חפצי הידע ודוברי העברית מאמר מכובס ופרווה אשר לא משקף נאמנה את כוונת כותבו (המאד לא נעימה לאזניים ישראליות).

 

                                                                               הפגנה בסכנין

תרגום הוא העברת טקסט משפה אחת לשפה אחרת. אבל מה קורה כאשר תוכן הטקסט לא מסתדר עם האג'נדה הפוליטית של המתרגמים?

זוהיר אנדראוס, עיתונאי ערבי-ישראלי, פרסם בשבועון "כול אל ערב" מאמר בשם "ניצול חוק הנכבה לדה-לגיטימציה של ישראל" (1.4.11) המאמר קורא לערביי ישראל לנצל את "חוק הנכבה" על מנת לפגוע בלגיטימיות של ישראל בעולם. אין זו הפעם הראשונה בה מתבטא אנדראוס כנגד מדינת ישראל. טוריו מתפרסמים באופן קבוע בכלי תקשורת ערביים ולעיתים באתרYnet  ובעיתון "הארץ".

עיתון "הארץ" בחר לתרגם את המאמר של אנדראוס מערבית ופרסם אותו תחת הכותרת "חוק הנכבה טוב לערבים" (30.3.11). למרות זאת, ספק אם אנדראוס בעצמו היה מזהה את מילותיו. אתר "ממרי" (המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון) העוקב אחר התקשורת הערבית והפרסית, תרגם את המאמר המקורי והשווה בין שני הנוסחים.

מההשוואה מתגלה שב"הארץ" בחרו לשנות ולעדן מספר ניסוחים בתרגום לעברית כדי ליצור רושם שונה מזה שהתכוון אליו הכותב במקור.

למה? שאלה טובה.

 בגרסה הערבית מתייחס אנדראוס לחוק הישראלי וכותב:

[…] ספר החוקים הישראלי הפך ליותר משחור […] הוא מזכיר שלבים דומים בהיסטוריה המודרנית. הכוונה היא לחוקים הנאציים נגד היהודים והזרים שאותם חוקק הפושע היטלר במהלך מלחמת העולם השנייה, וכוונו נגד יהודים רק בשל היותם יהודים.

ב"הארץ" תרגמו את דבריו של אנדראוס כך:

ספר החוקים של מדינת היהודים תפח בזמן האחרון מחוקים שמזכירים תקופות חשוכות בהיסטוריה ומעוררים מחשבות קשות בנוגע לחירותו של האדם הערבי. 

אנדראוס מציע לערביי ישראל לנתק את החשמל ב"יום הנכבה":

עלינו לנתק את החשמל מערינו, כפרינו ומקומות המפגש שלנו, מהגליל ועד הנגב, עבור במשולש העומד איתן ובערים המעורבות. צעד זה יגרום לנזקים כספיים לא קלים לחברת [החשמל] הגזענית […] שאינה שמה לב לפלסטינים של ה'פנים', מסרבת להעסיק ערבים ואינה ממנה אותם אפילו לשירות הלקוחות, דבר המונע מהפלסטינים של ה'פנים' שאינם יודעים עברית היטב לפנות אל החברה לקבלת שירותים שונים. בנוסף, כיבוי האור ביום הזיכרון לנכבה יחסוך לנו כסף רב שניתן [יהיה] לנצלו לפרויקטים לאומיים ללימוד הנכבה ולביסוסה בתודעת הדורות הבאים.

מה שמופיע בתרגום הארץ במילים הבאות:

הצעה נוספת: באותו יום נכריז על החשכת הכפרים הערביים. כך נגרום קצת הפסדים לחברת החשמל הישראלית, נחסוך לעצמנו ונציין את היום שבו גורש עמנו ממולדתו, בלי לעבור על החוק.

קשה להתעלם מההבדל בין שני הנוסחים, מהנימה הפייסנית שמנסים לשוות ב"הארץ" לדבריו של אנדראוס ומבחירת המילים המטעה.

אך נוסף על התרגום המוטעה והמסולף, קטעים נוספים שכתב אנדראוס כלל לא מופיעים בתרגום של "הארץ".

בגרסה הערבית מכריז הכותב:

הפלסטינים במדינתכם אינם אורחים ובוודאי לא עוברי אורח. מי מכם שזה אינו מוצא חן בעיניו, עליו לעלות על המטוס הראשון ולשוב למקום שממנו בא או הובא אל פלסטין.

הכרזה זו אינה מופיעה בגרסה המתורגמת של "הארץ".

הדרכים בהם מכנה אנדראוס את מדינת ישראל – "מדינת כל פשיסטיה" ו"מדינת כל מתנחליה" – נעדרים אף הם מהתרגום של "הארץ".

קוראי "הארץ" גם לא זכו ליהנות מהדרך האמיתית בה סיים אנדראוס את מאמרו, באמצעות ציטוט משיר של המשורר מחמוד דרוויש. ב"הארץ" ציטטו את חלקו:

המשורר הלאומי שלנו, מחמוד דרוויש, שעדיין מהלך עליכם אימים, ושמדינתכם, שהיא מולדתנו, סירבה לאפשר למשפחתו להביאו לקבורה במקום הולדתו, אמר: "לנו העבר כאן ולנו העתיד, ואנחנו כאן מבראשית ועד אחרית הימים".

הנה החלק שהושמט מהתרגום – שלושת המילים האחרונות של השיר:

אז צאו מאדמתנו.

זוהיר אנדראוס אינו מתבייש בעמדותיו. בטורו הוא מכריז קבל עם ועדה שעל מדינת ישראל הגזענית והפשיסטית לצאת מאדמת פלסטין שהיא מולדתו של העם הפלסטיני. הוא גם מציע לערביי ישראל דרכים אופרטיביות כיצד לפעול כנגד המדינה היהודית מבפנים.

מי שמסתיר את דעותיו הוא לא אנדראוס אלא דווקא עיתון "הארץ" המעדיף לכבס את דבריו הקשים של העיתונאי הערבי וליצור מיצג שווא של "מתינותה" של האינטליגנציה הערבית-ישראלית. מרוב שב"הארץ" משוכנעים בתיאוריה של עצמם, הם לא נותנים לדבריו של אנדראוס לבלבל אותם. וכשאלה לא מסתדרים, העיתון מעדיף לשנות ולסלף – העיקר שהמסר יעבור ללא הפרעה.