כעבור שנתיים: "הארץ" עוד לא סגור על העובדות

שנתיים למבצע "עופרת יצוקה", ונדמה שישנן קונספציות בלתי נכונות אשר שקעו כל כך עמוק בתודעת חלק מכלי התקשורת, שאין להם כבר מושג שהם טועים.

זאת הדגים שי פוגלמן במוסף "הארץ" מה-24.12.10 בכתבת תחקיר על התקיפה הראשונה של חיל האוויר במבצע, בה נהרגו כמה עשרות שוטרים פלסטיניים ("צהריים של פורענות", או "בחזרה להפצצת ביה"ס לשוטרים בעזה" בגרסה האינטרנטית).

על מנת לספק את הרקע להחלטה לצאת למבצע בעזה, פוגלמן מסביר לקוראיו:

כדי להבין את ההסלמה שהובילה את ישראל להחליט על מבצע צבאי ברצועה, ובעקיפין גם את אופי מכת הפתיחה שלו, יש להרחיק עד ארבעה בנובמבר 2008, כחודש וחצי לפני תחילת עופרת יצוקה. באותו היום חדר צה"ל לעומק הרצועה על מנת להרוס מנהרה בגזרה המרכזית, בעקבות מידע קונקרטי לכאורה על תכנון חטיפת חייל. בפעולה לפיצוץ המנהרה נהרג פעיל חמאס ונפצעו נוספים. זו היתה למעשה ההפרה הראשונה של התהדיאה (רגיעה) לאחר ארבעה חודשים וחצי של שקט יחסי בדרום [ההדגשה שלנו].

הטענה שישראל היא זו שהפרה את הפסקת האש ("תהדיאה") אשר נכנסה לתוקפה ב-19 ביוני, חוזרת על עצמה בפורומים, מאמרי דעה, בלוגים, כנסים ואתרים בכל רחבי העולם. החשיבות של הטענה היא בכך שההפרה הבוטה של ה"תהדיאה" מצידה של ישראל יצרה את שרשרת האירועים שהובילו בסופו של דבר למלחמה בעזה. על פי גישה זו, לו ישראל היתה שומרת על הכללים ולא נוהגת בתוקפנות, הרג מיותר היה נחסך.

אולם טענות לחוד ומציאות לחוד. ישראל היא לא זו שהפרה את הפסקת האש. חמישה ימים לאחר תחילת הפסקת האש כבר נורו שלש רקטות קסאם אל עבר שדרות. מאותו יום ועד ל-4 בנובמבר, היום בו לכאורה הפר צה"ל את ה"תהדיאה", הפלסטינים הפרו את הפסקת האש כמעט על בסיס יומי.

בין ה-24 ביוני ועד ל-4 בנובמבר, 2008:

18 פצצות מרגמה נורו לעבר ישראל.

20 רקטות קסאם נורו לעבר ישראל.

ב-6 ביולי אש מנשק קל נפתחה לעבר חקלאים שעבדו בשדות קיבוץ נחל עוז.

ב-15 באוגוסט בוצע ירי מנשק קל לעבר כוחות צה"ל באזור מעבר קרני.

ב-21 בספטמבר עצרו שירות ביטחון כללי וכוחות צה"ל את ג'מאל עטאללה צבאחאבו דואבה, תושב רפיח, לאחר שניסה לחדור לישראל דרך גבול מצרים. מטרת החדירה הייתה חטיפת חיילים בשטח ישראל.

ב-31 באוקטובר זיהו כוחות צה"ל חוליית מחבלים שניסתה להניח מטען סמוך לגדר המערכת.

את הפירוט המלא של כל הפרות הפסקת האש ניתן לקרא בדו"ח של מרכז המידע למודיעין ולטרור של המל"מ.

גם בתקשורת הבינלאומית לא התעלמו מהפרת הפסקת האש על ידי הפלסטינים. כך דווח בסוכנות איי.פי ב-25 ביוני, 2008 (תרגום מאנגלית של "פרספקטיבה"):

חמושים פלסטינים ירו שלש רקטות ביתיות אל תוך דרום ישראל אתמול, דבר המאיים לפרום את הפסקת האש ימים לאחר שהחל, וישראל הגיבה על ידי סגירת מעברי הגבול אל תוך עזה.

למרות מה שהגדירה כ"הפרה בוטה" של הפסקת האש, ישראל נמנעה מפעילות צבאית והודיעה כי תשלח בקרוב שליח למצרים כדי לעבוד על השלב הבא של הסכם הפסקת אש רחבה יותר: חילופי אסירים אשר ישיבו הביתה חייל ישראלי המוחזק על ידי חמאס למעלה משנתיים.

כדאי לציין גם שהפעולה שבוצעה ב-4 בנובמבר התבצעה בעקבות מידע קונקרטי על מנהרה חפורה ומוכנה לשימוש אשר יועדה לחטיפת חייל צה"ל. לאחר חדירת כוחות צה"ל 250 מ' אל תוך שטח הרצועה לכיוון הבית ממנו נחפרה המנהרה, נפתחה עליהם אש על ידי מחבלי חמאס, וכל ההרוגים בתקרית היו אנשי חמאס חמושים.

העובדות הנ"ל מגחיכות את כותרת המשנה "מי חיסל את התהדיאה", המופיעה מעל הפסקה המצוטטת מהכתבה ב"הארץ". לא רק שפוגלמן עונה על השאלה באופן שגוי ומטעה, הוא גם מגדיר את התקופה בה הפרו הפלסטינים את הפסקת האש על בסיס יומי כ"ארבעה חודשים וחצי של שקט יחסי בדרום".

בלקסיקון המכובס של "הארץ" ירי יומיומי על אזרחים בתקופה המוגדרת כהפסקת אש מהווה "שקט יחסי", ופעולת מנע חד פעמית לחטיפת חייל בה נהרגים מחבלים חמושים מהווה את "ההפרה הראשונה של התהדיאה".

מילא שפעילים ובלוגרים אנטי-ישראליים יפזרו שקרים ויעוותו את המציאות כדי להשחיר את פניה של ישראל, אבל כיצד יש להתייחס לעיתון ישראלי אשר יש לו גישה למידע הרלוונטי ובכל זאת מעוות את המציאות אף הוא?