לפי 'הארץ' גם להתגונן כבר אסור

המכשול שהוקם בדרום נגד מנהרות התקיפה של חמאס, מתואר ב'הארץ' כמהלך נאצי שרירותי נגד חפים מפשע. נזכיר מה ש'הארץ' מתאמץ להשכיח

בתמונה: "יחפנים" תמימים שנכלאו במחנה ריכוז (צילומסך)

זה בסדר גמור שגדעון לוי לא אוהב את המכשול התת קרקעי שהוקם תחת הגדר מול רצועת עזה. מותר לו גם לכנות אותו "חומת הטירוף" וגם "הגפת שערים אלימה ושחצנית".

זה פחות בסדר לתאר את המכשול כמיזם כליאה נאצי שהוקם בשרירותיות כנגד "יחפנים" שעוסקים ב"הטרדה" של ישראל, אבל זה בדיוק מה שעשה לוי במאמר שפרסם בסוף השבוע ב'הארץ'.

לוי רואה בהקמת המכשול אנדרטה לאומית לשפיותה הזמנית של ישראל שאבדה. ובאמת, אם מנתקים את המיזם מהקשרו ההכרחי, הוא אכן נראה כאובדן שפיות לאומי.

וזו בדיוק הנקודה. בניגוד לרושם העולה מהמאמר, הוא לא הוקם סתם כך, וגם לא נגד "מיליציות יחפנים" וכדי מנוע מהם מ"להטריד" את ישראל.

נזכיר את מה שלוי ו'הארץ' מנסים להשכיח:

ההחלטה להקים את המכשול באה בעקבות החשש הגובר במערכת הביטחון מפני מה שתואר כנשק האסטרטגי החדש של חמאס: מנהרות התקיפה שחפר תחת הגבול, ושדרכן חדרו לישראל ממעבה האדמה חוליות טרור חמושות שחטפו את גלעד שליט, רצחו אזרחים והרגו חיילים.

לוי מנסה להשכיח גם תוכנית אחת של חמאס שחשף המודיעין, במסגרתה אמורים היו להגיח בו זמנית בבוקר ראש השנה מאות מחבלים ממנהרות תקיפה שנחפרו אל לבם של שישה קיבוצים ומושבים בעוטף עזה, לרצוח כמה שיותר אזרחים ולחטוף כמה שיותר מהם חזרה לעזה דרך המנהרות.

האמנם נוכח תוכניות שטניות שכאלה אכן הגיוני לתאר כאובדן שפיות מיזם לאומי למיגור האיום?

ואולי דווקא החלטה שלא למגר את האיום באמצעות חסימה הרמטית של נתיבי החפירה, יכולה היתה להיחשב לעדות לאובדן שפיות לאומי?

מה עושים לוי ו'הארץ', שצידודם באויב החמאסי כה מחייב, עד שהם מתנגדים בבוטות גם להיערכות הגנתית מול איומיו הברבריים ביותר, המכוונים במוצהר נגד אוכלוסייה אזרחית?

פשוט מאד – משכיחים ומסתירים את כל הסיבות הנכונות להקים את אותה היערכות הגנתית, ומתארים אותה כמהלך נאצי של הקמת "גטו" ו"מחנה ריכוז" עבור אנשים תמים ותמימים, "יחפנים", על לא עוול בכפם.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות