מדוע חומרי בניה בעזה כל כך מבלבלים את התקשורת?

לאחר שבשנה שעברה ישראל אישרה "לראשונה" כניסת חומרי בנייה לעזה, לפני שבועיים, היא שוב אישרה זאת "לראשונה". תופעה מטאפיזית, או עיתונאות מבולבלת?

 

מלט עובר לעזה בכרם שלום, 22.9.13 (פלאש 90)

מסיבה לא ברורה כלשהי, המישור ההומניטארי של יחסה של ישראל לרצועת עזה, מצליח לבלבל גופי תקשורת ישראליים ובינלאומיים פעם אחר פעם, ואלה בתורם מבלבלים את ציבור צרכני התקשורת מסביב לעולם. לפני קצת פחות משנה 'פרספקטיבה' חשפה טעות של סוכנות הידיעות המובילהAP  אשר גרסה כי לראשונה זה 5.5 שנים (נכון לדצמבר 2012) אישרה ישראל את כניסתם של חומרי בנייה לרצועת עזה. הטענה הנ"ל זלגה לגופי תקשורת רבים בעולם, כולל ישראליים.

 

אלא שכפי ש'פרספקטיבה' כבר הסבירה, ישראל אישרה כבר שנים לפני דצמבר 2012 כניסה של חומרי בנייה לעזה, אלא שחומרי בניה אלה הועברו אך ורק לארגוני סיוע בינלאומיים מוכרים (כגון משרדי האו"ם והצלב האדום) על מנת שישמשו את האוכלוסייה האזרחית ולא גורמי טרור. החידוש מדצמבר 2012 הוא שישראל אישרה העברת חומרי בניה גם לסקטור הפרטי.

 

בעקבות פניה של 'קאמרה', ארגון האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב, סוכנות AP, ובעקבותיה מספר כלי תקשורת נוספים, תיקנו את הטעות בצורה בולטת, והדגישו כי המילה "לראשונה" התייחסה למגזר הפרטי.

 

והנה, הפלא ופלא, לפני שבועיים (22.9.13), כמעט שנה לאחר הדיווח שלעיל, שוב דיווחה אותה סוכנות AP כי "לראשונה" ישראל מאשרת כניסת חומרי בניה לרצועת עזה, דיווח אשר שוכפל שוב ושוב בכלי תקשורת נוספים:

 

בינתיים ברצועת עזה, פקיד ביקורת גבולות פלסטיני דיווח מוקדם יותר בבוקר כי ישראל מאשרת הכנסת חומרי בניין לשטח הפלסטיני בפעם הראשונה זה שש שנים, ומאפשרת למגזר הפרטי להשתמש בהם.

 

שוב ניסחה סוכנות AP את הידיעה כך שנדמה שבמשך שש שנים ישראל לא אישרה כלל הכנסת חומרי בניה לרצועה. גם התוספת בסוף המשפט המציינת את המגזר הפרטי אינה נכונה, שכן, לפי AP<span;> עצמה (לאחר התיקון), הכנסת חומרי בניה למגזר הפרטי אושרה כבר בדצמבר 2012. חשוב לציין כי נתונים של האו"ם תומכים בעובדה שישראל מאפשרת לחומרי בנייה להיכנס לרצועה בשש השנים האחרונות. על פי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, מינואר 2007 ועד אוגוסט 2013, ישראל אפשרה את הכנסתן של לא פחות מ-69,810 משאיות מלאות בחומרי בניה לרצועת עזה.

 

 

גם ארגון 'גישה', המבקר את מדיניות הסגר של ישראל על רצועת עזה, דיווח כי ישראל אפשרה כבר מתחילת השנה לייבא חומרי בנין למגזר הפרטי (נציין כי למרות המידע הנכון המובא להלן, הכותרת של 'גישה' מוטעית לחלוטין):

 

17 בספטמבר, 2013. מעבר כרם שלום יהיה סגור ממחר בגלל חג סוכות ויפתח שוב ביום ראשון. לכשייפתח מחדש, לדברי מקורות פלסטינים, ישראל הסכימה להגדיל את מכסת חומרי הבניין עבור המגזר הפרטי ל-70 משאיות ליום. אם עד כה ישראל התירה הכנסת 20 משאיות חצץ ביום למגזר הפרטי ברצועה, על פי הדיווחים ישראל תאפשר מיום ראשון הקרוב הכנסה של 40 משאיות חצץ, 20 משאיות מלט ו-10 משאיות ברזל מדי יום. מאז אמצע 2007 ישראל מנעה כניסה של חומרי בניין עבור המגזר הפרטי ברצועה. בסוף 2012 התירה כניסה של 20 משאיות חצץ ביום עבור המגזר הפרטי.

 

'<spanmso-ascii-theme-font:="" minor-bidi;="" ;>קאמרה' פנתה פעם נוספת ל-AP, ולזכותה ייאמר שגם הפעם פרסמה הסוכנות תיקון לכתבה:

 

תרגום:

ב-22.9, בכתבה על רצועת עזה, סוכנות הידיעות AP דיווחה בטעות שישראל מאשרת הכנסת חומרי בנייה לתוך השטח הפלסטיני בפעם הראשונה מזה שש שנים. ישראל אישרה העברת חומרי בנייה עבור פרויקטים במימון בינלאומי בעזה מאז 2010.המשלוחים האחרונים הם הראשונים למגזר הפרטי בעזה מאז 2007, למעט פרויקט פיילוט קטן בתחילת השנה.

 

גם עיתון 'הארץ' דיווח על ההקלה בסגר, וגם הוא טעה בכותרת של הכתבה:

 

 

כאמור, גם מלט וגם חצץ מאושרים לכניסה על ידי ישראל כבר מספר שנים. על פי הנתונים של המשרד לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, בשנת 2011 נכנסו לרצועה 1,629 משאיות עמוסות במלט; בשנת 2012 עלה המספר ל-1,887. על פי הנתונים של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם 1,600 טונות של מלט חצו את המעברים לעזה מאוקטובר 2010  ועד פברואר 2011, בנוסף ל-500 טונות של ברזל אשר עברו באותה תקופה.

 

כותרת המשנה קצת מתקנת את הטעות, אך עדיין אינה מדייקת, שכן ישראל מאשרת כניסת חצץ למגזר הפרטי ברצועה כבר מסוף 2012. לאחר פניה של 'פרספקטיבה', תוקנה הכותרת ועתה נכתב בה:

 

 

 

הכותרת השגויה של 'הארץ' תורגמה גם למהדורת העיתון בשפה האנגלית:

 

תרגום הכותרת:

 

מלט נכנס באופן חוקי לרצועת עזה לראשונה זה שש שנים

 

ואולם בניגוד למהדורה בעברית, עורכי 'הארץ' החליטו שלא לתקן את הכותרת השגויה במהדורה באנגלית. למה? ככה. לעורכים הפתרונים. כדאי לציין כי הכותרת המקוונת מוצלחת יותר מזו המודפסת, אם כי מטעה גם היא. כך או אחרת, הכותרת המודפסת שגויה וזקוקה לתיקון. אם דוברי העברית ראויים לעובדות מדויקות, כלום דוברי האנגלית ראויים פחות?

 

 

 

:

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות