מדוע לא כדאי לירות קסאמים, גרסת עמירה הס

 

עמירה הס סיפקה הצצה מרתקת אל תוך נבכי נפשה באמצעות טור דעה שלה שפורסם היום ב"הארץ" ("קדושת הקסאם המזדקר", 23.3.11).

במופת של לוליינות מילולית, הס מנסה להסביר לאנשי החמאס שלא כדאי להם להמשיך ולירות קסאמים על ישראל. מדוע לוליינות? מכיוון שבמקום לומר את המשפט "אל תירו קסאמים מכיוון שטיווח אזרחים בכוונה תחילה הוא פשע נגד האנושות והוא דבר פסול", היא מדברת על אינטרסים וטקטיקה.

הס מסבירה כי ירי טילים זה בעצם

להתחפש לצבא ולספק לישראל עוד תחמושת במיצג שלה כקורבן.

אם לא הבנתם את ההתפתלות המילולית של הס, "להתחפש לצבא" זה לירות טילים על אזרחים חפים מפשע ו"ולספק לישראל עוד תחמושת במיצג שלה כקורבן" זה להצליח לפגוע באותם אזרחים חפים מפשע. 

הס נותנת הסבר נוסף מדוע על החמאס לחדול מלירות קסאמים:

הקסאמים רק מזינים את השיגעון הישראלי.

והסבר שלישי מדוע קסאמים זה דבר לא טוב:

לא הם שיבטיחו לפלסטינים ברצועה ומחוצה לה חיים של כבוד. לא הם שיפילו את החומות הישראליות מסביב למחנה הכליאה הגדול ביותר בעולם.

שלשה ניסיונות להסביר לחמאס מדוע לא כדאי לירות קסאמים, אך אף אחד מהם לא מתייחס למשמעות של ירי טילים על אזרחים. הס פשוט לא מסוגלת אפילו פעם אחת לומר באופן פשוט ביותר: לירות טילים על אזרחים הוא דבר רע ובלתי מוצדק נקודה.

את ניתוקה הרגשי מחייהם של ישראלים ואת העובדה כי לא חיי אדם מעניינים אותה היא מספקת לנו במשפט:

למי אכפת שהתשובה הציונית ההולמת לכ-50 הפצמ"רים, שהפחידו אך לא הרגו, היו שני בני 16 הרוגים?

כאחרונת הבורים, הטיפשים והנאיבים המפגינים בקמפוסים נגד ישראל, הס מציינת כי הפצמ"רים "רק" הפחידו. באמת מזל גדול. האם הס מחכה שמישהו (שוב) ייהרג בעקבות הירי על מנת להודות שירי חסר אבחנה על מטרות אזרחיות הוא דבר פסול?

מעבר לעובדה שזה רק עניין של מזל שהפצמ"רים לא הרגו אף אחד, את הס גם לא מעניין הסבל הנפשי שנגרם למי שנופלים עליו 50 פצמ"רים (ואלפי רקטות וטילים במשך כ-10 שנים). האם גם את התקיפות של צה"ל שמסתיימות "רק" בנזק לרכוש אך לא בחיי אדם הס גם מבטלת כלאחר יד?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות