מוכרי הארטיקים בחוף צועקים 'אני הולך!'

בנאומו בחידון התנ"ך ביום העצמאות, הזהיר שר החינוך היוצא נפתלי בנט מפני הפילוג הפנימי ואף צירף אזהרה ולפיה: "אם ישראל תיקרע שוב מבפנים, אם נרים שוב יד איש על אחיו, לא נקבל עוד הזדמנות".

ועל כך השיב לו רוגל אלפר ב'הארץ', שדאגתו מפני מלחמת אחים "מיותרת", היות והשמאל כבר החליט על האסטרטגיה שלו. בהיעדר סיכוי לפיצול ישראל לשתי מדינות, ("בלתי אפשרי"), בהיעדר אפשרות למלחמת אזרחים חמושה ("לא משתלם") ובהיעדר אפשרות למהפך פוליטי ("נחיתות מספרית"), קובע אלפר ש

ההתפתחות ההגיונית ביותר היא עזיבה המונית של חילונים וליברלים את ישראל, לטובת חיים במדינות אחרות

ובהמשך מאמרו עובר אלפר מניבוי בבניין עתיד לדיווח בבניין הווה:

ישראל אכן נקרעת שוב מבפנים. ובתהליך איטי והדרגתי של הגירה היא תישאר בלי מיטב בניה ובנותיה, שישקיפו מרחוק על עלייתה באש

האמנם אנו מצויים בתוך "תהליך איטי והדרגתי של הגירה" שישאיר את ישראל בלי מיטב בניה ובנותיה?

עם תחושותיו הפרטיות של אלפר לא נתווכח אבל עם הניתוח היומרני שלו בהחלט כן. כל הנתונים מראים שלא רק שהוא טועה, אלא שההיפך הגמור הוא הנכון.

הפעם האחרונה בה דיווחה הלמ"ס על נתוני ההגירה מישראל ואליה, היתה באוגוסט שנה שעברה, כידוע עמוק עמוק בתוך המציאות הפוליטית שלה מייחס אלפר את האחריות ל"עזיבה המונית של חילונים ליברלים את ישראל".

ומה עולה מאותם נתונים?

שמאזן ההגירה צנח לשפל של 11 שנה. ובמילים ברורות יותר – מספר העוזבים את ישראל הוא הנמוך ביותר בעשור שהחל בשנת 2006.

הסיבה לשפל, לפי ניתוח הלמ"ס, כפולה: לא רק שמספר העוזבים צנח, גם מספר השבים לישראל (ששהו מחוץ לה לאורך שנה ויותר) גדל.

יותר מזה: אלפר מאיים ש"טובי בניה ובנותיה של ישראל", שיבצעו "נטישה המונית של שמאלנים", יותירו אותה להתבוסס ב"מלחמה נצחית בין יהודים לפלסטינים הנתונים לשליטתם".

אלא שגם כאן מראים הנתונים את ההיפך הגמור: לפני מלחמת ששת הימים, האירוע שיצר את "הפלסטינים הנתונים לשליטתם של היהודים הימנים", ואשר ממנו רוצים השמאלנים לברוח כביכול, ירדו מהארץ הרבה יותר ישראלים מאשר מאותה מלחמה והלאה. כלומר אם יש לכיבוש (מ 67') ולעליית ממשלות נתניהו (2009 והלאה) השפעה כלשהי על העזיבה את הארץ, מתברר שהשפעתה דווקא ממתנת את העזיבה ולא מאיצה אותה. למה, אם כך, קובע אלפר את ההיפך?

לגיטימי, ואף חשוב ומעניין (בלי ציניות) שאלפר ידווח על תחושותיו הפרטיות ועל התחושה בקרב סביבתו החברתית.

לא לגיטימי שישליך מכך על המצב בכללותו, יפזר כזבים ומשאלות לב ויתווך אותם לקוראי 'הארץ' כאילו היו המציאות.

רוגל אלפר בחר שלא להגיב