מחאת הדיור או מחאת הדייר? על פי ג'קי חורי, מאבק הדיור הגיע למגזר הערבי. יצאנו לחפש אותו. ישי גולדפלם | 21.07.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מחאת הדיור או מחאת הדייר? (21.7.11) עיתון "הארץ" ממשיך להשתמש בשיטה העיתונאית המקורית פרי המצאתו, על פיה ניתן לקחת אדם בודד שאומר/עושה משהו מסוים ולהגדיר את זה כתופעה. כך לפני יומיים, כשהגננת אביבית מרמת-גן אמרה לכתב "הארץ" כי שירת ההמנון בגני ילדים היא שטיפת מוח, כותרת הידיעה בישרה כי "הגננות", קרי כל הגננות, גורסות כי מדובר בשטיפת מוח. אתמול (20.7.11), בעמוד 3 של "הארץ", בשולי האייטם המרכזי על מחאת הדיור, התווספה עוד ידיעה תחת הכותרת "מצוקת דיור גם במגזר הערבי" שם נכתב: אחרי כמעט שבוע של מחאה ברחבי הארץ, מאבק הדיור מגיע גם למגזר הערבי. אלא שבידיעה של ג'קי חורי מוזכר אחד, מוחמד אבו אלהיג'א, רווק בן 25, אשר הקים אוהל אחד בכניסה לטמרה שבגליל. הוא מקווה, כך נכתב, שעוד זוגות צעירים יבואו לתמוך בו. זה נקרא "מאבק הדיור מגיע גם למגזר הערבי"? זה נראה יותר כמו "לאחר שבוע, נדמה שמאבק הדיור לא מגיע למגזר הערבי". ולמה הוא לא מגיע באמת? בידיעה ב"הארץ" נטען שמצוקת הבינוי והשיכון במגזר הערבי חריפה במיוחד, וזאת בהתבסס על נתונים של מרכז המחקר "ריקאז" המעלים כי כמחצית מהמשפחות הערביות בישראל יזדקקו ליחידות דיור בעשור בקרוב. מה שלא מופיע בידיעה – ואולי הסיבה בגינה חוץ ממוחמד אבו אלהיג'א אף אזרח ערבי עוד לא יצא לגור באוהל – הם נתונים מתוך דו"ח של עמותת "סיכוי" הבוחן את השוויון הין יהודים לערבים: ראוי לציין כי הדו"ח של "סיכוי" מצביע בעיקר על הכשלים והפערים שהם לרעת הציבור הערבי, אבל מסתבר שלפחות בנושא בעלות פרטית על בית, אותה שאיפה בלתי מושגת של מרבית המוחים בערי האוהלים, כ-93% מערביי ישראל הם בעלי דירות, לעומת כ-70% מיהודי ישראל. על הפער הזה, שהוא דווקא לטובת ערביי ישראל והוא גם רלוונטי למאבק הנוכחי, לא זכו לקרא קוראי "הארץ".
