מי אשם בפחד הקיומי של הלהט"בים בעזה? ישראל כמובן

ההומואים העזתיים לא הזכירו בכתבה ב'הארץ' חשש מישראל, אף לא במילה או ברמז? בעיה קשה. נאלתר פתרון

אנשי יחידה 8200 בפעולה. מקור לתמונה: אתר צה"ל

כתבה שפורסמה ב'הארץ' בסוף השבוע האחרון שפכה אור מעניין ומדכא על חייהם של אנשי קהילת הלהט"ב ברצועת עזה, הנתונה תחת שלטון החמאס וסגר ישראלי.

גם לפני הפרסום ניתן היה להניח שמצבם של ההומואים והלסביות ברצועה אינו מזהיר. אולם כתבתו של מארק למאנט – שם שעוד נחזור אליו – מאששת את הציפיות באמצעות ראיונות עם שלושה גברים הומואים מעזה ואישה לסבית אחת (מהגדה המערבית). אלה מספרים בהרחבה על החיים הנסתרים שהם מנהלים בצל הפחד ממשפחתם, החברה השמרנית הסובבת אותם ושלטון אסלאמיסטי מדכא. מטעמים מובנים, שמות המרואיינים הם בדויים.

אבל מה שמשך את תשומת ליבנו היה דווקא חלק מכותרת המשנה של הכתבה, המספרת על סיבה נוספת לפחדיהם של הלהט"בים העזתים:

הומואים בעזה חוששים לדבר בפתיחות אפילו ברשת, שמא יושב בצד השני איש 8200

מעניין. הכותרת מציגה את החשש מפני אנשי 8200 כשקול לפחד מפני רשויות החמאס, שלפי המצוטט בכתבה אינם בוחלים במעצר הומואים והוצאת וידויים מהם בעינויים קשים.

לא פלא שמנכ"ל 'שוברים שתיקה' אבנר גבריהו קפץ על ההאשמה כמוצא שלל רב.

אולם האם הכותרת אכן משקפת את המציאות? מתוך הכתבה בת 1,500 המלים, זה הקטע היחיד עליו הכותרת מתבססת:

אבל אפילו בשיחות באינטרנט יש חששות. אסור לחשוב אפילו על החלפת תמונות או שמות, מחשש שמהצד השני יש מרגלים מטעם חמאס או סוכני מודיעין ישראלים. "לכן אנחנו כמעט לא נפגשים. אם ניתפס על ידי חמאס, הם יזרקו אותנו לכלא. אבל גרוע יותר — הם יספרו להורינו"

שימו לב שהחשש מפני "סוכני מודיעין ישראלים" מופיע מחוץ למירכאות – והקטע המצוטט מפי המרואיין מציין רק את חמאס. גם בשאר הכתבה, אף מרואיין לא מזכיר ולו ברמז שאנשי ההאזנות הישראלים מטרידים את שלוותו. לא מיותר לציין שלאורך הטקסט אין כל ראיה לכך שלחשש הזה יש בסיס כלשהו, גם לו היה מתקיים.

אז האם הפחד מפני "סוכני מודיעין ישראלים" הוא תוספת יצירתית של הכתב, מארק למאנט, שהרגיש צורך להאשים את ישראל בסוגיה שכלל לא נוגעת אליה?

או שמא מי מהמרואיינים אכן ביטא את החשש הזה, ולמאנט בחר – מאיזושהי סיבה עלומה ומסתורית – שלא להעלותו על הכתב?

רצינו ליצור קשר עם מארק למאנט ולשאול אותו. אולם החיפוש שערכנו העלה כי הוא פשוט אינו קיים ברשת ואין דרך לתקשר עמו. כמו כן, לא הצלחנו למצוא טקסט אחר כלשהו שהוא כתב תחת השם הזה, בעברית או באנגלית.

גם פנייתנו למערכת 'הארץ' בבקשה לסייע לנו ליצור קשר עם למאנט, נותרה ללא מענה.

מארק למאנט, אם אתה קורא את זה וככל שאתה בכלל קיים במציאות – השמע קול!

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אם תאייתו מארק למונט היל תצליחו לאתר את הכתב ואין ספור קטעים אודותיו ב"גוגל". כנראה שהכותב לא התאמץ במיוחד.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות