מי זכאי לתמיכת קרנות הקולנוע?

פסטיבל הקולנוע 'תמוז' בשומרון הוא פסטיבל קולנוע חדש הנערך בשומרון, ומטרתו לתת במה ודגש ליצירות קולנועיות המגיעות מהפריפריה ועוסקות בה. ובלשונו של שר התרבות חילי טרופר, בדברים אותם נשא בטקס הפתיחה:

פסטיבל חשוב המהווה ביטוי לרב גוניות בחברה הישראלית, למציאת המכנה המשותף וליצירת שיתופי פעולה לצד ביטוי הייחוד של קבוצות שונות. הפסיפס הקולנועי הופך צבעוני ומעניין הרבה יותר

אבל עיתונאית 'הארץ' נירית אנדרמן, רואה בו דבר אחר לגמרי: את הפסטיבל עצמו היא מתארת כ"מפעל תרבות גזעני, המבוסס על אפליה של יותר מ–80 אחוז מהאוכלוסייה בגדה המערבית". ואת קרן הקולנוע האזורית בשומרון, שמתוך פעילותה נולד הפסטיבל, היא מתארת כ:

קרן שמחלקת כספי מדינה לקולנוענים על פי מפתח גזעני פשוט וברור, בלי למצמץ: יהודים שחיים בגדה המערבית כן, פלסטינים שגרים לצדם — לא ולא

האמנם מחלקת ישראל כספי מדינה על פי מפתח גזעני ומקיימת פסטיבל שאף הוא מפעל תרבות גזעני?

לא. אנדרמן אינה מדווחת אמת לקוראי 'הארץ'.

מטרת הקרן והפסטיבל ברורה ועולה מכל הפרסומים הרשמיים: מתן במה ליוצרים מהפריפריה, שלא קיבלו עד כה את האפשרות ליצור יצירות קולנועיות על חייהם, לעשות זאת בתמיכת המדינה, בדיוק כמו יוצרים שחיים בפריפריות אחרות במשינה.

מפתח התמיכות אינו גזעני כלל ואף אינו כבול דווקא ליהודה ושומרון. יוצרים מכל הארץ מוזמנים להגיש בקשות לתמיכת הקרן בסרטיהם, ובלבד שהסרטים עוסקים בפריפריה ומתעדים אותה.

המפתח הוא מפתח אזרחי ולא גזעני. היות והכספים המחולקים הם כספי מדינה, כלומר כספי משלם המסים, הם מחולקים לאזרחי המדינה משלמי המסים.

האם הם זוכים לביטוח לאומי שאת המס הנגבה עליו מאזרחי ישראל הם אינם משלמים? האם הם זוכים לשירותים מוניציפליים ישראליים בעבור ארנונה שאינם משלמים?  

הפלסטינים אינם אזרחי המדינה ואינם משלמים מסים. ולכן אין שום סיבה שיזכו לשירותים להם זוכים משלמי המסים. אם היה המפתח גזעני, כי אז סרטים של ערבים ישראלים, המשלמים מסים בישראל, היו נפסלים קטגורית כיוון שיוצריהם ערבים. זה לא קרה. דווקא ההיפך קרה. שוב ושוב.