מי צריך מקור כשיש את ynet?

'העין השביעית' פרסם טור המבקר בחריפות את רשימת "עשרת האנטישמים של 2013" של מרכז ויזנטל. אלא שכותבת הטור לא קראה את הרשימה, היא קראה ynet.

השטחיות והרישול המאפיינים חלקים נרחבים מהעיתונות הישראלית הצליחו לחדור אתמול לחלונות הגבוהים ביותר. מי שגלש אתמול באתר 'העין השביעית' נתקל בוודאי בטורה של יעל אפטר, "האנטישמיות החדשה – על ההצטרפות האומללה של מרכז ויזנטל לטרנד רשימות הסיכום השנתיות", בו היא ביקרה בחריפות את רשימת עשרת האנטישמים של 2013 שפרסם מרכז שמעון ויזנטל.

 

על פי אפטר, במרכז ויזנטל:

 

יצרו רשימה שהיתה יכולה לכל היותר להתפרסם במגזין "פנאי פלוס" כאוסף שנתי של התבטאויות אומללות. הניסיון לקשור אותה לאנטישמיות המסכנת את היהדות אומלל לא פחות.

 

ובאופן ספציפי גורסת אפטר כי:

 

לנדות את רוג'ר ווטרס כי דיבר נגד צעדים שישראל עושה וקרא להחרימה, או להכתיר חוקר או"ם כאנטישמי כי ביקש לפנות להאג בסוגיית הכיבוש – זה פופוליזם זול שמבזה את השימוש במלה "אנטישמיות".

 

בנקודה זו נעצור ונאמר שאפטר לא קראה את הרשימה של מרכז ויזנטל. היא קראה את ynet.

 

איך אנחנו יודעים את זה?

 

אתר ynet העלה כתבה המסקרת את הרשימה של מרכז ויזנטל, אותה ביקרה אפטר ("האנטישמים של השנה: חמינאי ורוג'ר ווטרס", 31.12). אלא שבאופן מוזר הסיקור של ynet לא לגמרי משקף את מה שנכתב ברשימה, ואף מציע לעיתים הסברים משלו מדוע אותם אנשים מופיעים בה. יתרה מכך, ynet הצליח  גם להכניס לרשימה אנשים שכלל לא הופיעו בה, על לא עוול בכפם.

צילום מסך מתוך ynet

 

כך לדוגמא, קשה להבין מהאייטם של ynet מדוע ריצ'רד פאלק, הנציג המיוחד של האו"ם לבדיקת מצב זכויות האדם של הפלסטינים, זכה להיכלל ברשימה המפוקפקת רק משום שאמר שיש "לפנות להאג אם הכיבוש יימשך". חמור עוד יותר –  עיון ברשימה של מרכז ויזנטל מגלה כי המכון בכלל לא ציין את הדרישה של פאלק לפנות להאג כסיבה להימצאותו ברשימה. הציטוט הנ"ל פשוט לא מופיע ברשימה, ובצדק, כי הוא כשלעצמו איננו מהווה אמירה אנטישמית.

 

מה כן מופיע? על פי מכון ויזנטל, פאלק הגדיר את המדיניות של מדינת ישראל כ"רצח עם", טען כי ישראל מתכננת לבצע בפלסטינים שואה בסגנון נאצי, הגן על הטרור הפלסטיני בכלל ופיגועי התאבדות בפרט כביטוי לזכות ההתנגדות, וכן, פרסם באתר האינטרנט שלו קריקטורה אנטישמית בה כלב עם כיפה זולל עצמות אדם תוך שהוא משתין על סמל הצדק (Lady Justice). עוד הרבה לפני פרסום הרשימה, הן נציגי בריטניה באו"ם והן שר החוץ הקנדי גינו את פאלק והגדירו את אמירותיו כאנטישמיות. נציגת ארה"ב במועצת זכויות האדם של האו"ם קראה להתפטרותו בעקבות "פרסומיו הפוגעניים".

גם רוג'ר ווטרס לא זכה להיכלל ברשימה רק מכיוון שקרא לחרם תרבותי על ישראל, כפי שנכתב ב-ynet, אלא בגלל ההשוואה שהוא עשה בין ישראל לנאצים, ובשל הבחירה שלו להשתמש בתמונה של חזיר עם מגן דוד בהופעות שלו.

 

הקטגוריה הבאה ברשימה של מרכז ויזנטל, אנשים שראו בהיטלר גיבור, הצליחה אף היא לבלבל קצת את ynet. קשה להבין מהטבלה מדוע מהמט סאהין מקוטלג כאנטישמי בגלל ש"בראיון אמרו לו צעירים כי 'היטלר היה צריך להרוג את כל היהודים'". מדוע מהמט אחראי על מה שאחרים אומרים לו? עיון ברשימה של מכון ויזנטל מלמד כי מהמט – עובד סוציאלי מוסלמי – הוא האיש הטוב בסיפור. הוא דווקא התנגד להתבטאויות האנטישמיות בצורה נחרצת, דבר אשר הוביל לאיומים רציניים כלפיו, עד שהרשויות נאלצו להעביר אותו ממקום מגוריו. מהמט הוא הגיבור; הצעירים אותם ראיין הם האנטישמים (נציין כי בינתיים  ynet מחקו את שמו של מהמט מהרשימה).

 

נשוב, אם כן, ליעל אפטר ול'עין השביעית'. כדאי לקרא שוב את דבריה:

 

לנדות את רוג'ר ווטרס כי דיבר נגד צעדים שישראל עושה וקרא להחרימה, או להכתיר חוקר או"ם כאנטישמי כי ביקש לפנות להאג בסוגיית הכיבוש – זה פופוליזם זול שמבזה את השימוש במלה "אנטישמיות".

 

ברור לחלוטין שאפטר התבססה על המידע השגוי והחלקי של ynet ולא על המידע שפורסם ברשימה המקורית. היא אפילו העתיקה את ההגדרה המוזרה ש-ynet העניק לפאלק – "חוקר האו"ם". זהו ניסוח של ynet, לא של מרכז ויזנטל.

 

לא ברור מי יותר מרושל ממי – ynet, אשר המציא מידע שלא קיים ברשימה ואף הצליח להכניס אליה אדם אשר דווקא נלחם באנטישמים, או יעל אפטר, אשר ביססה טור ביקורת חריף ביותר מבלי שטרחה לקרא את המקור אותו היא מבקרת. כך או אחרת, לרדידות אין גבולות.