'מעריב' ממשיך לחלק את הגדה

מיד לאחר שאזור E1, בין ירושלים למעלה אדומים, עלה לכותרות בעקבות החלטת הממשלה לקדם פרויקט בניה במקום, הראתה 'פרספקטיבה' כיצד הטענה שנזרקה לחלל האוויר, על פיה בניה ב-E1 שוברת את הרצף הטריטוריאלי של הגדה המערבית, לא עומדת במבחן העובדות.

לאחר שכלי תקשורת ופרשנים רבים בארץ ובחו"ל העלו טענה זו, הניו יורק טיימס – העיתון הנחשב לחשוב בעולם – לקח אחריות ופרסם שתי הבהרות אשר הסבירו כי טענה זו היא שגויה וכי בניה ב-E1 לא מחלקת את הגדה המערבית לשניים ו"לא תהפוך מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי לבלתי אפשרית", כדברי העיתון.

אלא שדווקא עיתון ישראלי, הפעם בעקבות הקמת ה"מאחז הפלסטיני" באזור ביום שישי האחרון, ממשיך להטעות את קוראיו בדיוק בנקודה הזו. כך נכתב בעיתון 'מעריב' ("המאחז וההסתבכות", 13.1.13):

יש לציין כי בידיעה באותו הנושא באתר nrg הניסוח היה מעט שונה:


כזכור, המאבק על שטח E1 הוא בעיקר בשל העובדה כי הוא חוצה את הגדה המערבית וימנע עפ"י הפלסטינים, רצף טריטוריאלי שלא יאפשר להם להקים מדינה.

אמנם הוסיף העורך/הכתב את המילים "על פי הפלסטינים", אך עדיין לא דייק בכותבו כי E1 "חוצה את הגדה המערבית".

טפטוף של מידע יוצר תודעה, ונכון להיום כלי תקשורת רבים, ובכללם 'מעריב', יוצרים עבור צרכני תקשורת רבים אשר אינם בקיאים בגיאוגרפיה של האזור תודעה שגויה לגבי מהות השטח המכונה E1. ראוי כי 'מעריב' ייקח דוגמא מהניו יורק טיימס, וידווח לקוראיו ביתר אחריות.


תגובת 'מעריב' [הדגשים במקור]: "קשה להתווכח עם טיעון ולפיו דגל כחול-לבן בשטח 1E יפגע ברצף פלשתיני (אופטימלי), כי פגיעה תהיה. לעומת זאת, אין בכך כדי לקבוע שיהיה בכך כדי לנתק בין צפון הגדה לדרומה, כפי שנכתב במעריב. הוסף לכך שגם הגבול המזרחי לאורך הירדן אינו ברור (ויש התובעים שמירת רצועת בטחון ישראלית לאורך הירדן) ולכן מי יודע האם יובטח מסדרון פלשתיני שם? עם זאת, יש טעם בהערתך שהרי אין מדובר בעובדה אלא בהנחה/ טענה/ תעמולה וראוי לסייג אותה או לייחס אותה לאומריה. לכן, הערתך תועבר לנוגעים בדבר".

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות