מערכת הביטחון: זה טרור. 'הארץ': לא, זו "פעילות פוליטית"

בעקבות קמפיין ההטרדות המיניות MeToo# מבקש העיתונאי גדעון לוי לפתוח קמפיין בשם  #ואנא קמאן ("#وأنا كمان (#גם אני)", 22.10.2017) שמציג את עדויותיהן של נשים פלסטיניות שחיות  תחת הכיבוש הישראלי.

בין הנשים הללו, מציג לוי את חאלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטינית שנאסרה בעבר ועצורה כעת במעצר מנהלי.

כך כתב עליה לוי אתמול ב'הארץ':

"גם אני", תכתוב מכלאה חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר, שמרצה מעצר של חצי שנה בלא משפט בגלל פעילותה הפוליטית, לאחר שכבר ריצתה 15 חודשי מאסר על שלל עבירות מגוחכות, שאחת מהן היתה השתתפות ביריד ספרים והאחרת ביקור תנחומים.

שתי עובדות מבליע לוי במאמרו:

1. ג'ראר ריצתה בעבר 15 חודשי מאסר על "עבירות מגוחכות" – בין היתר "השתתפות ביריד ספרים וביקור תנחומים".
2. ג'ראר מרצה כעת מעצר של חצי שנה בלא משפט בגלל פעילותה הפוליטית.

נתחיל עם העובדה הראשונה: מדוע ריצתה ג'ראר 15 חודשי מאסר  בעבר? האם בעוון "יריד ספרים וביקור תנחומים" ?

כפי שציינו בעבר, בשנת 2015 הורשעה ג'ראר על פי הודאתה בשני פרטי אישום:

1. עבירה של חברות ופעילות בארגון החזית העממית, התאחדות בלתי מותרת (בהקשר זה, לא מיותר להזכיר שהחזית העממית היא ארגון טרור פעיל ורצחני, שאנשיו אחראים לחטיפות מטוסים, לטבח שנערך בשדה התעופה בלוד (22 הרוגים), לרצח שר בממשלת ישראל ולפעולות טרור רבות אחרות למן היווסדו בשנות השישים, ועד ימים אלה).
2. עבירת הסתה – ב-2012 השתתפה ג'ראר בעצרת ברמאללה ובה נשאה נאום המטיף ל"חטיפת חיילים למטרת מיקוח ושחרור אסירים פלסטיניים, בראשם אחמד סעדאת (מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין ומתכנן רצח רחבעם זאבי). מעל במת הנאום, נתלו שלטים הקוראים לבצע פיגועי חטיפה.

נעבור לעובדה השנייה: מדוע מרצה ג'ראר מעצר כעת?

חאלדה ג'ראר נעצרה ביולי 2017 והיא אכן פעילה פוליטית, המכהנת כחברה במועצה המחוקקת הפלסטינית. האם בשל כך היא נעצרה?

כאמור, ביוני 2016 סיימה ג'ראר לרצות עונש מאסר של כשנה וחצי. לדברי השב"כ, לאחר שחרורה ממאסר ג'ראר שבה לפעול ביתר שאת במסגרת החזית העממית לשחרור פלסטין. ג'ראר, שניהלה את פעילות הארגון, נמנית עם פעיליו הבכירים של ארגון הטרור ביהודה ושומרון, ובאיזור רמאללה בפרט.

וכך נמסר לנו מטעם השב"כ:

ג'ראר נעצרה עקב מעורבותה בקידום פעילות טרור במסגרת החזית העממית, וללא קשר להיותה חברה במועצה המחוקקת הפלסטינית.

זו למעשה לשון ההודעה לעיתונות שהועברה כבר לאחר מעצרה לפני כשלושה חודשים. בהודעה הודגש, כי המעצר אינו קשור להיותה חברה במועצה המחוקקת הפלסטינית. כך דווח כבר אז בכלי התקשורת, כולל 'הארץ'.

מדוע מנסים להדגיש פעם אחר פעם שג'ראר עצורה על פעילותה הפוליטית?

הנסיון לומר, היום כבעבר, שמעצרה של ג'ראר הוא בעוון פעילותה הפוליטית, נועד לטעון כי מטרת המעצר האמיתית היא השתקת קולות של נבחרי ציבור פלסטיניים שדבריהם אינם ערבים לאוזני ישראל, ולא סכנה של ממש.

הטענה עלתה כבר במשפט הקודם של ג'ראר. בגזר הדין שניתן בזמנו התייחס השופט לאבחנה בין פעילות אסורה לבין פעילות פרלמנטרית חוקית. וכך הוא כתב:

הנאשמת נותנת היום את הדין על חברותה ופעילותה הבכירה בארגון החזית העממית שהינו ארגון טרור, אשר חרת על דגלו את השמדת מדינת ישראל. ארגון זה אף הוכיח את יכולותיו בדמות פיגועים מהחמורים שידענו. נוסף על כך נזכיר כי במסגרת חברותה נשאה הנאשמת נאום הסתה לחטיפת חיילי צה"ל.

השופט הדגיש אז שגזר הדין אינו עוסק בחברותה של ג'ראר בפרלמנט הפלסטיני:

כתב האישום עוסק בפעילותה האסורה והמסוכנת של הנאשמת בארגון החזית העממית ועל כך בלבד היא נותנת את הדין. חברותה של הנאשמת בפרלמנט הפלסטיני אינה מעניקה לה חסיון מפני העמדה לדין בגין עבירות חמורות אלו (ההדגשה במקור)

ההליך הדמוקרטי אינו נועד לאפשר שילובם של ארגוני טרור, הקוראים להשמדתם של אחרים באמצעים אלימים ובלתי חוקיים, ובוודאי שלא לאפשר להם להגשים את מטרתם.

גדעון לוי בתגובה: "ג'ראר עצורה בלא משפט. לכן טיעוני גורמי הביטחון חסרי כל תוקף. בפעם הקודמת היא הורשעה ב-12 סעיפים ששניים מהן ציינתי במאמרי, המגוחכים ביותר שבהם".

(הערת המערכת: בתחילה גר'אר הואשמה ב-12 סעיפים, אך בניגוד לטענת לוי, במסגרת הסדר טיעון הורשעה רק בשניים מתוכם, אלו המפורטים מעלה).