מתי פסיקה סטנדרטית הופכת ל"פילוג השופטים בעליון"?

עיתון 'הארץ' הדגים עיתונאות נמוכה במיוחד כשפרסם ידיעה על פרוצדורה משפטית סטנדרטית מסוימת המתרחשת חדשות לבקרים, ובאופן מניפולטיבי תיאר זאת כריב ומדון בבית המשפט העליון. ככה זה כשאחד השופטים המעורבים בסיפור הוא נעם סולברג.

עיתון 'הארץ' הצליח לשבור שיא נמוך שמעורר מחדש תהיות לגבי היושרה וההגינות שלו.

ראשית, מספר עובדות המוכרות לכל. הרשות השופטת במדינת ישראל מורכבת ממספר ערכאות משפטיות. בסיומו של משפט, כל צד רשאי לערער על הפסיקה בערכאה גבוהה יותר. לעיתים הערעור מתקבל ולעיתים לא. לעיתים הערעור מתקבל או נדחה פה אחד ולעיתים הוא מתקבל או נדחה ברוב קולות בלבד. עד כאן הכל ברור.

לפני שנתיים פסק שופט בבית משפט מחוזי פסיקה כלשהי. העותר ערער על הפסיקה בבית המשפט העליון. מתוך הרכב של שלשה שופטים, שניים דחו את הערעור, כלומר תמכו בפסיקה המקורית של בית המשפט המחוזי, ושופטת אחת בדעת מיעוט ביקשה לקבל את הערעור.

מהלכים משפטיים כגון זה המתואר כאן מתרחשים עשרות ומאות פעמים כל שנה ואין בהם בדרך כלל שום עניין תקשורתי. אולם הבעיה היא שלשופט בית המשפט המחוזי מהתיאור הנ"ל קוראים נועם סולברג.

הלא-סיפור הנ"ל קיבל היום חשיפה בעמוד הראשי (!) של 'הארץ' תחת הכותרת:

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת נגד הנשיא המיועד בשל פסיקה של סולברג

לכאורה, זוהי כותרת המתארת תככים ומתח בבית המשפט העליון. אולם בפועל, מדובר בתיאור מניפולטיבי במיוחד של הפרוצדורה הבלתי דרמטית של דחיית הערעור הנ"ל, כאשר הדוחים הם ואדמונד לוי ואשר גרוניס (הנשיא המיועד), והמתנגדת לדחיה היא דורית בייניש.

המניפולציה של 'הארץ' מרקיעה שחקים בפסקה הראשונה של הידיעה:

שופט המחוזי נעם סולברג, שעמד השבוע במוקד דיוני הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, הצליח לפלג אתמול את מחנה השופטים בעליון, בערעור שהוגש על פסק דין שנתן.

נזכיר שוב: מדובר בערעור סטנדרטי ובפסיקה סטנדרטית, בה פסקו שני שופטים בניגוד לשופטת אחת, ואילו הידיעה ב'הארץ' מתארת את זה כלא פחות מפילוג מחנה השופטים בעליון. האם כל פסיקה שמתקבלת על דעת רוב מהווה "פילוג של מחנה השופטים בעליון"? כמו כן, הכתב תומר זרחין מפליג בתיאור פרטי הפרטים של העתירה המקורית, הפסיקה של סולברג ופסיקת העליון. בהתחשב בעובדה שישנם עשרות משפטים ופסיקות דומות מדי חודש, מדוע עיתון 'הארץ' לא מקפיד להלאות את קוראיו בכל כך הרבה פרטים גם לגבי פסיקות אחרות?

עיתון 'הארץ' לא רוצה שנועם סולברג יתמנה לבית המשפט העליון. בשביל זה קיים מדור דעות הכולל את מאמר המערכת הכל יכול של העיתון. אדרבא, שיתאמץ ויוכיח העיתון מדוע סולברג אינו מתאים לכהן כשופט בעליון. אבל לפרסם ידיעה המתארת סיטואציה סטנדרטית המתרחשת חדשות לבקרים בין כותלי בתי המשפט ולהציג אותה כסיטואציה של תככים, ריב, מדון ופילוג (בגלל סולברג כמובן) היא עיתונאות נמוכה. לפרסם את הידיעה בעמוד הראשי – זו כבר עיתונאות נמוכה מאד.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות