נחום ברנע: נתניהו תייג את איזנקוט כאויב העם

העיתונאי הוותיק נחום ברנע פורש מכתיבת טורו במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', אבל "פרשנותו" בעמוד 3 של עמודי החדשות ביום שישי האחרון, מוכיחה שמהמוסף הוא אולי פרש, אבל משקריו לקוראי העיתון עדיין לא.

הפעם היתה זו שנאתו העתיקה והאובססיבית לראש הממשלה, (לגביו כזכור קבע בעבר שהוא זקוק לאשפוז) שגרמה לו לשקר, וגם הפעם היה השקר שלו מכוער וקל להפרכה.

לפי ברנע, "המשימה הראשונה שלו (נתניהו) כשר ביטחון היא לייצב את המצב מול עזה", אבל "ההחלטות הנדרשות ממנו (לשם כך) לא ימצאו חן בעיני הבייס של הימין."

איך יפתור לעצמו נתניהו את הבעיה? "נתניהו זקוק למישהו שיפריד בינו לבין ההחלטות". מי יעשה את זה עבורו? הנה השקר:

נותרו (לנתניהו) רק שתי אפשרויות. או שההחלטות הנדרשות לא יתקבלו, או שהאשמה תיפול על כתפיו של הרמטכ"ל, הנוכחי והבא. איזנקוט כבר תויג כאויב העם. במוקדם או במאוחר זה יקרה לכוכבי.

מה בעצם מספר כאן ברנע לקוראי 'ידיעות אחרונות'? שכדי לברוח מאחריות מול בוחריו, נתניהו יהפוך את הרמטכ"ל הבא, אביב כוכבי, לאויב העם. על סמך מה? על סמך העובדה שאת איזנקוט הוא כבר הפך לכזה, מאותה סיבה.

האומנם תייג נתניהו את איזנקוט כאויב העם?

כהונתו של איזנקוט אכן היתה רצופה נקודות ואירועים עם פוטנציאל לחיכוך ולטינה בינו לבין נתניהו. למרות זאת, בדיוק ההיפך קרה. נתניהו הקפיד תמיד לגבות את הרמטכ"ל ולשבח אותו באופן פומבי, גם כשקיבל החלטות שעוררו תרעומת בקרב מה שברנע מכנה "הבייס של הימין".

את אחת ההחלטות המשמעותיות הראשונות קיבל איזנקוט בתום תהליך ארוך שהסתיים בינואר 2016. במהלך שכוון ישירות נגד ה"בייס" של נתניהו, נסגר ענף 'תודעה יהודית' ברבנות הצבאית והועבר לחיל החינוך. האם מכתב מעשרות רבני ישיבות הסדר שקרא לנתניהו למנוע את המהלך גרם לו לתייג את איזנקוט כאויב העם? לא. נתניהו התעלם מהמכתב, המהלך עבר ללא אף מילת ביקורת אחת מצדו.

חודשיו הראשונים של איזנקוט בתפקיד התקיימו בצל טרור הסכינים. "הבייס של הימין" לא אהב את התמודדות הצבא עם הסכינאות. לשיאה הגיעה הביקורת מימין אחרי "נאום המספריים" שנשא הרמטכ"ל איזנקוט בפברואר 2016, בו קבע שהצבא לא יהרוג בכל מצב מחבל שמנסה לרצוח חיילים. מהומת אלוהים בימין. תגובת נתניהו: גיבוי מוחלט לרמטכ"ל ולנאומו: "זה ויכוח סרק, הרמטכ"ל אמר את המובן מאליו, ממילא כך נוהגים כוחות הביטחון". את הביקורת מימין על נאום המספריים ביטל כ"ניסיון לניגוח פוליטי".

שבועות ספורים בלבד עוברים ובחברון מתפרצת פרשת אלאור אזריה. נתניהו מגבה את הרמטכ"ל בנחרצות, גם במחיר עימות פוליטי חריף עם השר בנט, שדורש גיבוי לחייל ולא לפיקוד הצבא. "אל תטיף לי מוסר בנושא גיבוי לצה"ל," מטיח נתניהו בבנט, "הובלתי חיילים לקרב יותר ממך". למחרת האירוע מטלפן רה"מ לאביו של אלאור אזריה. לאחר שהביע אמפתיה למצוקתו, ("כאבא לחייל אני מבין את המצוקה שאתם מצויים בה") ביקש למסור לו שני מסרים: המסר הראשון – הוא – ראש הממשלה – מאמין שהטיפול של הצבא בבנו יהיה "מקצועי והוגן". השני, שהוא "סומך במאה אחוז על הצבא ועל הרמטכ"ל". ונתניהו מוסיף: "אני חושב שגם אתה צריך לסמוך על הצבא ועל הרמטכ"ל". שלושה ימים לאחר מכן, שוב מגבה נתניהו את איזנקוט נחרצות, באותן מילים, הפעם בישיבת הממשלה. "אני סומך במאה אחוז על צה"ל, על הרמטכ"ל, על הבדיקה".

על אף שתמך בחנינה לחייל, לכל אורך הפרשה לא ביטא נתניהו מילת ביקורת אחת על בית הדין הצבאי או על הרמטכ"ל. בתגובה להרשעה, ולאחר שאנשים מחוץ לבית הדין קראו לרצוח את הרמטכ"ל, פרסם נתניהו הודעת תמיכה בצבא ובאיזנקוט, בה קרא "לכל אזרחי ישראל לנהוג באחריות כלפי צה"ל, מפקדיו והרמטכ"ל".

עוברת שנה, אנחנו במרץ 2017. איזנקוט מגיש לקבינט את תר"ש גדעון, תוכנית העבודה המרכזית של הצבא. התוכנית מאושרת פה אחד, אף מילת ביקורת אחת מצד נתניהו.

האמת שאין פלא. חודש לפני כן הצביעה ממשלת נתניהו על הארכת כהונת "אויב העם" איזנקוט. נתניהו לשרים: "הרמטכ"ל נהנה מהערכה גדולה ממני ואני בטוח שגם מכם".

דצמבר 17': פגישה חריגה של איזנקוט עם אהוד ברק בביתו, בעיצומו של קמפיין ארסי של ברק נגד נתניהו, מעוררת סערה וביקורת על איזנקוט. הביקורת מתעצמת כשמתברר שלמחרת אותה פגישה קרא ברק פומבית לסירוב פקודה. האם נחשף סוף סוף "אויב העם" איזנקוט? גם כאן, נתניהו לא משמיע אף לא מילת ביקורת אחת.

כעבור חודש, ינואר 18', שוב כעס ב"בייס", שלא אוהב את החלטת הרמטכ"ל לשלב נשים במקצועות לחימה ואת אישור מינוי אישה למפקדת טייסת בחיל האויר. עולה אפילו דרישה לפיטורי הרמטכ"ל. תגובת נתניהו: "לא רק שאני לא מגנה את הרמטכ"ל, אני משבח אותו ואת מפקד חיל האוויר. אני מצפה לעוד מינויים כאלה".

תחילת 2018. נתניהו רוצה למנות למזכירו הצבאי את תא"ל עופר וינטר. איזנקוט מסרב ואף מודיע על כך פומבית. אולי כאן תוייג סוף סוף "אויב העם"? לא. גם כאן מתמיד נתניהו בגישתו ולא משמיע אף לא מילת ביקורת אחת נגד הרמטכ"ל.

על פעילות צה"ל נגד מטרות אירניות בסוריה אין טעם להרחיב, כיוון שברור שנתניהו שבע רצון מתפקוד הרמטכ"ל. בחזית הדרום, לעומת זאת, מתנהלים חודשי כהונתו האחרונים של איזנקוט בצל ביקורת גוברת מימין, מתוך הליכוד ואף מתוך נאמני נתניהו בתוך הליכוד. בשם "הבייס של הימין" כלשון ברנע, מתלונן ח"כ דוד ביטן על החלטת איזנקוט שלא להגיב בעוצמה כלפי ההתפרעויות על הגדר, החדירות וטרור העפיפונים. ביטן רואה במדיניות איזנקוט "איבוד ההרתעה". תגובת נתניהו לביטן: "איזנקוט ואני פועלים יחד בחזית אחת. הוא עושה עבודה מצוינת".

את כל זה הבאנו היום בפני נחום ברנע ולבסוף שאלנו אותו:

פרספקטיבה: נחום ברנע, בדקנו את היסטוריית היחסים ומצאנו גיבוי עקבי ומוחלט של נתניהו לאיזנקוט. על סמך מה קבעת שרה"מ תייג את הרמטכ"ל כאויב העם, ועל סמך מה אתה קובע שגם את כוכבי הוא עומד לתייג כאויב העם?

נחום ברנע: חנן, התשובות מול עיניך.

לא בדיוק הבנתי אז שאלתי אותו למה הכוונה. לזה כבר בחר לא להשיב