סוף לכיבושים תמר שטרנטל | 06.03.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ידיעה סלקטיבית או אולי ראיה סלקטיבית – רק כך ניתן להסביר את המשפט הפותח את טורו של ספי רכלבסקי היום ב"הארץ" ("הדרך לתחריר שבקלפי", 6.3.11): בקרוב תחגוג ישראל 44 שנים לכיבוש. זה תקופה ארוכה שמדובר בכיבוש הקולוניאלי האחרון בעולם. באמת? מה יגידו על זה הטיבטים הנתונים תחת כיבוש סיני, הצ'צ'נים הכבושים על ידי רוסיה, הצפון קפריסאים הכבושים על ידי תורכיה, תושבי סהרה המערבית הכבושים על ידי מרוקו, תושבי אבזחיה ודרום אוסטיה הכבושים על ידי גיאורגיה ותושבי איי פוקלנד הנתונים תחת כיבוש בריטי (והיחיד מכל הרשימה הנ"ל שבאמת יכול להיות מוגדר כ"קולוניאלי"?) וזאת מבלי להזכיר את עשרות המקומות ברחבי כדור הארץ אשר הריבונות עליהן שנויה במחלוקת, ושמדינות/ישויות/קבוצות שונות רבות עליהן, דבר שמזכיר בהרבה את הסטטוס של יהודה ושומרון.