סקרלט ג'והנסן, סודה סטרים והקושי של 'הארץ'

האנושות כולה מקבלת את אותו המידע, ורק 'הארץ' נותן לקוראיו מידע הפוך

אחת השאלות העתיקות המלוות את האנושות בכלל ואת הזוגיות האנושית בפרט, היא השאלה 'מי זרק את מי'. במבט ראשוני מעוררת השאלה הנמוכה הזו רתיעה בליבותיהם של בני תרבות, כיוון שהיא נדמית לרכילאית, לשטחית ולכזו המתבוססת במי אפסיים של שמחה לאיד מזה ופירורי כבוד עצמי אבוד מזה.

 

אבל מבט מעמיק יותר על השאלה הזו, שאינה אלא ויכוח על הנראטיב שיתקבע בסופו של דבר בתודעה, מגלה שמבוטאים בה גם כמה אינטרסים ועניינים מעט יותר מרוממים מרכילות ולעגנות גרידא: שהרי גם אם בסוף מגיעים בני הזוג להסכמה משותפת להיפרד, שני בני הזוג יודעים היטב היטב, על עורם החשוף, מי הוביל לפרידה ומי הובל אליה. מי זרק ומי נזרק. ולכן, מעבר לנאמנות לאמת, מתעוררות גם שאלות של צדק פשוט ושל עדיפות טיעון אחד (הזורק) לעומת נחיתות טיעון אחר (הנזרק), ונחשפות גם נטיות התמיכה האוטומטיות בבני הזוג: מי מהם שלו נתונה תמיכתך המובנית, הוא גם זה שבנראטיב הפרידה שתפיץ, יהיה הזורק, ולהיפך. מי שאותו את פחות מעדיף, יהיה הנזרק, והדברים ברורים וידועים לכל.

 

כל ההקדמה הזו לא באה אלא להדגים את העניין ואת זרמי תת הקרקע שהוא חושף, באמצעות דבר הפרידה בין השחקנית האמריקנית סקרלט ג'והנסון, לבין הארגון הבינלאומי אוקספם (Oxsfam), למאבק ברעב ובעוני בעולם, לו שימשה כשגרירת רצון טוב.

 

כזכור, ראה הארגון בעין עקומה את החלטתה של ג'והנסון לפרסם את חברת 'סודה סטרים', הפועלת ממישור אדומים שמעבר לקו הירוק. לפני תשעה ימים, לקראת פרסומת מדוברת בכיכובה בגמר הסופרבול האמריקני, פורסמו ידיעות על לחץ כבד שהופעל על ג'והנסון, הן מצד פעילים פרופלסטיניים והן מצד הארגון, לנתק את קשריה עם 'סודה סטרים', לחצים שהובילו להודעה רשמית מטעם השחקנית, לפיה היא ממשיכה בהתקשרות עם החברה הישראלית ולא נכנעת ללחץ.

 

כעבור תשעה ימים נפרדו דרכיהם של ארגון אוקספם ושל שגרירתו הבולטת ג'והנסון.

 

מי זרק את מי? האם החליט הארגון שג'והנסון, בשל מעשיה הפסולים מוסרית, אינה ראויה עוד לשמש כשגרירתו, או שמא דווקא ג'והנסון היא שהחליטה שבהעדפה המוסרית שבין הארגון לישראל, היא בוחרת להעדיף את ישראל?  

 

כל כלי התקשורת קבעו באופן חד משמעי שג'והנסון בחרה להזדהות עם 'סודה סטרים' ועם מה שהיא מייצגת, ולא להזדהות עוד עם הארגון המתנגד לחברה:

 

'ידיעות אחרונות': "הכוכבת ההוליוודית עזבה אתמול את הארגון והודיעה: מתנגדת לחרם על ישראל"

 

גלובס: "נשארת עם סודה סטרים: סקרלט ג'והנסון התנתקה מאוקספאם"

'וואלה!': "סקרלט ג'והנסון בוחרת ב"סודה סטרים", ועוזבת תפקידה כשגרירת אוקספם"

 

כלכליסט ונענע10: " קמפיין מבעבע: סקרלט ג'והנסון עוזבת את ארגון אוקספם בגלל הזדהותה עם סודהסטרים"

 

nrg: "למען ישראל: ג'והנסון עזבה ארגון זכויות אדם"

 

כך גם רשתות התקשורת הזרות Sky CNN, BBC, Fox News, NBC, ועוד ועוד כלי תקשורת בכל רחבי העולם, שנותרו נאמנים לתיאור האמתי של הפרידה וקבעו שג'והנסון החליטה להעדיף את ישראל על פני הארגון.

 

חריג אחד ויחיד מבין כלי התקשורת שסיקרו את הפרשה, רואה את הדברים אחרת, ומתקשה לקבל את העובדה שהשחקנית העדיפה את החברה הישראלית על פני ארגון הצדקה הבינלאומי. היה זה דווקא עיתון 'הארץ' הישראלי, שקבע בחמיצות שהארגון הוא שדחה את ג'והאנסון, ולא להיפך. בידיעה שכותרתה "בעקבות סערת סודה סטרים: ארגון צדקה מתנער מסקרלט ג'והנסון", (הארץ, 31.1.14, עמ' 6), קובע העיתון שהארגון מתנער מג'והנסון, ש"תסיים את תפקידה בארגון", כיוון שהופעתה בפרסומת לחברה ממעלה אדומים שמעבר לקו הירוק, "אינה עולה בקנה אחד" עם תפקידה בארגון.

 

גם בגרסה המקוונת של הדיווח ("בעקבות סערת סודהסטרים, סקרלט ג'והנסון תפסיק לייצג את אוקספם"), אין ולו רמיזה לכך שג'והנסן היא זו שיזמה את הפרידה, לא בכותרת ולא בגוף הדיווח.

האם כל העולם טועה ורק 'הארץ' צודק? או שמא מדובר בהרהורי הלב של העיתון לאנשים חושבים? מה שבטוח הוא שקוראיו הם היחידים בעולם שקיבלו מידע הפוך לחלוטין משאר האנושות.

 

טרם התקבלה תגובת 'הארץ'.

 

         

  

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות