סקר אמינות העיתונאים – הממצאים

מי העיתונאי האמין בישראל? מי הכי פחות אמין? ומה חושב הציבור על אמינות ערוץ 14 לעומת ערוץ 12? כל זה, ועוד, בסקר אמינות העיתונות הגדול

יאיר שרקי. צילום: אריה לייב אברמס

מזה שנים אנו ב'פרספקטיבה' מבקרים עיתונאים וכלי תקשורת, מתקנים שגיאות ושקרים שהם מפרסמים וסונטים בהם כשהם חורגים מכללי האתיקה המקצועיים.

לאחרונה החלטנו לבדוק מה אתם – הציבור הישראלי – חושבים על עיתונאי ארצנו ועל כלי התקשורת שהם עובדים בהם.

פנינו למכון המחקר 'מאגר מוחות' בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, וביחד בנינו את "סקר העיתונאים הגדול": מי העיתונאי הנחשב לאמין ביותר בישראל, ומי הכי פחות אמין? ומה לגבי ערוצי הטלוויזיה והעיתונים? ומה הן, לדעת הציבור, הסיבות העיקריות המקשות עליו להאמין לתקשורת הישראלית?

הסקר נערך בקרב 1,013 משיבים, המהווים מדגם אקראי ומייצג של הציבור הישראלי הבוגר (גילאי 18 ומעלה). טעות הדגימה ביחס לאומדנים השונים הינה פלוס/מינוס 3.1%, ברמת ביטחון של 95%. כאן נביא את עיקרי הממצאים. בסוף המאמר תוכלו לקרוא את הסקר המלא, כולל הניסוח של השאלות, כלל הממצאים ופילוח של הנתונים לפי גורמים שונים.

ראשית כל שאלנו מי הם העיתונאים הכי אמינים והכי פחות אמינים בעיניהם של הישראלים. בנינו רשימת שמות של 20 עיתונאים מהמוכרים, המובילים והמשפיעים ביותר בישראל, מכלל כלי התקשורת העיקריים בארץ, מתוכם הנשאלים בסקר היו יכולים לבחור.

אלה השמות ברשימה: אראל סג"ל; עמית סגל; חגי סגל; איילה חסון; קלמן ליבסקינד; יאיר שרקי; ינון מגל; אבישי בן חיים; יעקב ברדוגו; שרון גל; אמנון אברמוביץ'; רביב דרוקר; אילנה דיין; נחום ברנע; נדב איל; אביעד גליקמן; ברק רביד; בן כספית; מוטי גילת; ויוסי ורטר.

העיתונאי הנתפס כאמין ביותר בישראל: יאיר שרקי, הכי פחות אמין – יוסי ורטר

שלושת העיתונאים המוכרים ביותר בישראל, כך למדנו מתוצאות הסקר, הם עמית סגל (רק 12% מהנשאלים לא הכירו אותו), איילה חסון ואילנה דיין (רק 15% לא הכירו כל אחת מהן).

אך השאלה המעניינת ביותר היא, ללא ספק, אילו עיתונאים נחשבים לאמינים ביותר. ובכן, לדעת הציבור, יאיר שרקי מערוץ 12 הוא העיתונאי האמין ביותר בישראל – 66% מהנשאלים אמרו כי הוא עיתונאי אמין, יותר מכל שם אחר ששאלנו לגביו. במקום השני ניצב חברו לערוץ, עמית סגל, ש-64% מהציבור חושב שהוא אמין. במקומות השלישי, הרביעי והחמישי נמצאים איילה חסון (56%), אילנה דיין (54%) ונחום ברנע (52%).

העיתונאי הנתפס כהכי פחות אמין בישראל הוא יוסי ורטר מ'הארץ' – רק 32% מהנשאלים ראו בו עיתונאי אמין. אחריו ניצבים מוטי גילת (37%) ואביעד גליקמן (38%). מיד אחריהם ברק רביד ויעקב ברדוגו, עם 40% לכל אחד.

עיתונים וערוצי טלוויזיה: כאן 11 וידיעות אחרונות בראש, ערוץ 13 ומעריב בתחתית

בנוסף שאלנו בסקר מה חושב הציבור הישראלי על אמינות ערוצי החדשות בטלוויזיה והעיתונים המרכזיים בישראל.

בתחום הטלוויזיה, שאלנו לגבי ערוצים 11, 12, 13 ו-14. ערוץ 11 הוא ערוץ החדשות האמין ביותר בעיני הישראלים, ש- 56% הכתירו אותו כאמין. אחריו באים ערוץ 14 (40% מהציבור רואים בו ערוץ אמין), ערוץ 12 (35%) וערוץ 13 (34%).

בתחום העיתונים שאלנו את דעת הציבור על 'ידיעות אחרונות', 'ישראל היום', 'הארץ', 'מקור ראשון' ו'מעריב'. מסתבר כי 'ידיעות האחרונות' נתפס בעיתון האמין ביותר בישראל – 36% מהנשאלים אמרו כי מדובר בעיתון אמין. 'ישראל היום' נמצא במקום השני עם 34% ולאחריו 'הארץ' ו'מקור ראשון' עם 30% לכל אחד. העיתון הנתפס כהכי פחות אמין בישראל הוא 'מעריב' – רק 23% מהציבור רואים בו עיתון אמין.

נקודה בולטת אחת עולה מהמספרים האלה: הציבור הישראלי כמעט ואינו מאמין לכלי התקשורת שאמורים לשרת אותו. למעשה, מבין הגופים ששאלנו לגביהם, כאן 11 הוא כלי התקשורת היחיד שלמעלה מחצי מהציבור סבור כי הוא אמין – ולא הרבה יותר ממחצית מהציבור. שאר הערוצים והעיתונים מקבלים ציונים גרועים בהרבה.

הסיבה המרכזית לחוסר האמון – "עמדות פוליטיות של עיתונאים"

לכן שאלנו את נשאלי הסקר שאלה אחת נוספת: מהי לדעתם הסיבה לרמת האמון הכה נמוכה בתקשורת הישראלית. הגורם המוביל, בפער גדול, הוא "עמדות פוליטיות של העיתונאים" – 37% מהנשאלים סבורים כי זו הסיבה לחוסר האמון. גורמים נוספים ששאלנו לגביהם היו דיווחים לא נכונים (15%), הסתה נגד התקשורת והעיתונאים (15%), ואינטרסים כספיים (12%).

משמע, הסיבה המרכזית לחוסר האמון בתקשורת הישראלית ב-2022 היא שהציבור סבור שהעיתונאים נותנים לדעות שלהם להשתלט על הדיווח, הפרשנות והשיח הציבורי.

לתשומת ליבם של העורכים

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות