עודד קוטלר מצנזר (את האמת)

ביום שישי התפרסם ב'הארץ' מאמר מאת שחקן התיאטרון עודד קוטלר. במאמרו ביקש קוטלר, זוכה טרי בפרס ישראל לתיאטרון, להסביר מדוע הפנה אל שרת החינוך דאז מירי רגב, בטקס ביוני 2015, את המשפט הנפיץ "דמייני גברת רגב, עולם שאינו מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב", שבאופן טבעי הובן כהעלבת מצביעי הליכוד, (שזכה באותן בחירות ב 30 מנדטים).

אבל לא המשפט המצוטט לעיל הוא הבעיה, אלא העילה לאמירתו, כפי שתיארה קוטלר:

מתוך ההיגיון הזה נבעה הקריאה שקראתי לפני שנים לפני עמיתי האמנים נגד ההודעה של שרת התרבות אז, ח"כ מירי רגב, שמשרדה עומד לצנזר חומרי תיאטרון שמותחים ביקורת על המדינה, ולשיטתה הם אנטי־לאומיים

אין צורך להסביר עד כמה חמורה האשמה שמטיח קוטלר בממשלת ישראל דאז. צנזורה משמעה איסור פרסום וצמצום חמור של חופש הביטוי. הוא עצמו הסביר אותה בראיון שהעניק ל'ידיעות אחרונות' (7 לילות 1.4.22, עמ' 4) במקביל לכתיבת הטור ב'הארץ', כשאמר ש"צנזורה יש במדינות קומוניסטיות".

האמנם התכוונה ממשלת ישראל לנהוג כמשטר קומוניסטי ולהטיל צנזורה על "חומרי תיאטרון שמותחים ביקורת על המדינה"?

התשובה היא שברור שלא. קוטלר, כמו גם עורכי 'הארץ' שאישרו עלילה זו לפרסום, משקרים וטופלים על ישראל אשמת שווא.

לא רגב ולא אף אחד בממשלת ישראל חשב להטיל צנזורה או לפגוע בחופש הביטוי וחופש היצירה של אמנים כלשהם, ישראלים כזרים, אלא רק, בצדק כמובן, להפסיק לממן בכספי ציבור מוסדות תרבות ואמנות ה"פועלים נגד עקרונות המדינה, בהם אופייה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל"

יתרה מזו, כשפרסמה רגב את יוזמתה הממשלתית, זו שהוציאה את קוטלר מדעתו וגרמה לו להגיד את דבריו המכוערים, היא אף הדגישה נקודה זו, לפיה אין לה דבר נגד חופש הביטוי.

קוטלר בסך הכל דרש מממשלת ישראל להמשיך לממן בכספי הציבור את שכרו ושכר חבריו השחקנים, הבמאים והמפיקים, שעה שהם מעלים הפקות תרבות אנטי ישראליות המביעות הזדהות עם אויבינו ומאשימות אותנו בפשעים החמורים ביותר שיש.

וזאת בתגובה להחלטת הממשלה לאפשר לו ולחבריו להמשיך בפומבי, עלי במות ואקרנים, להאשים את ישראל בכל פשע אפשרי, רק שיעשו את זה בכסף של עצמם, או אפילו, מי היה מאמין, יממנו את זה מכרטיסים שיקנו אנשים כדי לצפות בתוכן הזה.

המרחק בין זה להאשמת הממשלה בצנזורה בסגנון קומוניסטי, הוא כמרחק שבין אמת לשקר.