לטענת דרור אטקס ב'הארץ', גם ישראל רוצחת עיתונאים. האומנם?

אטקס: "ייתכן שבחו"ל ננקטו (על ידי ישראל) שיטות המזכירות את אלו שנקטו בהם המוסלמים האלימים בפריז". על מה הוא מדבר? והאם הוא צודק?

 

ישראל הרשמית מעזה להביע זעזוע נוכח טבח עיתונאי 'שארלי הבדו'? לטענת דרור אטקס, בטור שפרסם ב'הארץ' ("חופש עיתונות ליהודים בלבד", 14.2), אין לה שום זכות להביע כל זעזוע, כיוון שאינה בעמדה מוסרית טובה יותר מהאחים שריף וסעיד קואשי, מבצעי הטבח. מדוע? כיוון שזהו "מקרה קלאסי של 'טובל ושרץ בידו'", כך אטקס. וביתר פירוט: "ייתכן שבחו"ל ננקטו (על ידי ישראל, ח"ע) שיטות המזכירות את אלו שנקטו בהם המוסלמים האלימים בפריז."

מהו בדיוק השרץ שבידי ישראל? אטקס מספר על שני שרצים: מותו של הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי ביריה ברקתו בלונדון ב-1987 ומותו של ה"עיתונאי" ע'סאן כנפאני, בפיצוץ מכוניתו בביירות ב-1972.

כך מתאר אטקס את נסיבות מותו של הקריקטוריסט הפלסטיני נאג'י אל-עלי:

מי זוכר בישראל את נאג'י אל־עלי, הקריקטוריסט הפלסטיני החשוב שהיה אביה של דמות הילד "חנדלה", המייצג בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני את הזמן שעמד מלכת בעקבות הנכבה ואובדן הבית? אל־עלי נורה ומת מפצעיו כעבור כמה שבועות, בשנת 1987, בעודו בלונדון.

ישראל מעולם לא קיבלה אחריות לרציחתו וישנן סברות, כי הרצח היה חלק מחיסול חשבונות פנימי באש"ף, ואולם, הרשויות הבריטיות עצרו חשודים שביניהם היה סוכן כפול של המוסד. המעצר הזה הביא בסופו של דבר לגירושם של דיפלומטים ישראלים שזוהו כאנשי המוסד בלונדון, והפרשה נסגרה בשקט. יש להניח שישראל הרשמית הבינה, כי אין זה הרגע המתאים להקים רעש במחאה על גירוש נציגיה.

מה ניתן להבין מקריאת הפסקה הזו? את מה שאטקס רוצה שנבין. שישראל היא זו שעומדת מאחורי רציחתו של הקריקטוריסט הפלסטיני, שצייר כנגדה קריקטורות ביקורתיות רבות. אומנם אטקס ממהר לכסת"ח את עצמו, בכותבו ש"ישנן סברות" שהרצח היה חלק מחיסול חשבונות פנימי בתוך אש"ף, "ואולם," בתגובה לרצח עצרו הרשויות סוכן של המוסד, ומעצרו הוביל לגירוש אנשי מוסד נוספים מלונדון. ישראל לא מחתה על כך, כיוון ש"יש להניח" ש"הבינה שאין זה הרגע המתאים למחות על הגירוש".

זאת דרך אחת לספר את הסיפור העגום על נאג'י אל-עלי. יש דרך נוספת לספר את סיפורו, כפי שעשה למשל ההיסטוריון ד"ר יוסף אלגזי, לפיו את הקריקטוריסט הפלסטיני רצחו דווקא מוסלמים, אנשיו של יאסר ערפאת ליתר דיוק, כיוון שלא שעה לאזהרותיהם להפסיק לצייר קריקטורות מבזות, פוגעניות וחסרות רחמים נגד ערפאת.

אלגזי מזכיר שעוד ביום ההתנקשות בלונדון, מיד אחריה, פרסם הבי.בי.סי. גילוי מאת עמית של אל-עלי, ולפיו באמצע חודש יוני 1987 טלפן בכיר באש"ף לאל-עלי והזהיר אותו: "אתה חייב לתקן את דרכיך. אל תגיד דבר נגד אנשים הגונים, אחרת אנחנו נעשה אתך את החשבון". אל-עלי התעלם וב-24 ביוני שוב פרסם קריקטורה משפילה, שעסקה באישה מתוניס עליה נאמר שהיא בעלת השפעה גדולה על ערפאת. פחות מחודש לאחר מכן הוא נרצח, ועיתון "האובזרבר" הלונדוני פרסם את אותה קריקטורה, תחת הכותרת "הבדיחה הקטלנית שעלתה בחייו של הקריקטוריסט".

גם החברה הפלסטינית מיהרה להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הפלסטינית כמי שעומדת מאחורי הרצח. החוקר הפלסטיני פרופ' השאם שראבי, אף העז לתת לדברים ביטוי פומבי, ובמאמר שפרסם ב-Middle East International באוקטובר 1987, קבע (הטקסט לקוח מתוך רשימתו של אלגזי):

מי אחראי על רציחתו של נאג'י אל עאלי? מי אחראי על רציחתם של עשרות פלסטינים – כולנו יודעים מי הם – מי שילמו בחייהם בשל חופש מצפונם?[…] היה זה האלם והפחד שלנו שגרמו לנו להשלים ללא כל מחאה עם הפגיעות בחופש הדיון ובקביעת הדרכים לטיפול בחילוקי הדעות בקרבנו […] אם ניכשל בהפקת הלקח מרציחתו של נאג'י אלעאלי אנחנו נאבד את היכולת לשחרר את עצמנו ולקבוע את גורלנו […]  אם הפלסטינים יתנו לקטסטרופה לפניה הם ניצבים להתרחש, אין להם אלא להאשים את עצמם.

אך עדיין יש לשאול: אם אנשי ערפאת הם שרצחו את הקריקטוריסט ולא ישראל, מדוע עצרו וגירשו הבריטים סוכני מוסד ישראלים? ההסבר שמעניק כתב הביון יוסי מלמן לראיית הזהב של אטקס באשר לאחריות ישראל לחיסול, גם הוא ידוע ומוכר. לפי מלמן:

הבריטים גילו כי סוכן שהפעיל המוסד הסתנן לתא של אש"ף בבריטניה, וכעסו על המוסד – שלא שיתף אותם מראש במידע על פעולות התא, שיכול היה למנוע את הרצח של הקריקטוריסט הפלסטיני עלי אל-נאג'י.

ומהשרץ הראשון שבידי ישראל, אל השרץ השני. כך מתאר אטקס את מותו של "הסופר והאינטלקטואל, איש החזית העממית רסאן כנפאני":

ההתנקשות בכנפאני נתפשה כתגובה לטבח שערכו טרוריסטים יפאנים בשיתוף פעולה של החזית העממית, בשדה התעופה בלוד מספר חודשים קודם לכן. זאת, אף כי ברור היה לכל שכנפאני לא עסק בטרור ולא היה האיש שעמד מאחורי הרצח, וכי הוא חוסל כנקמה על כך שכמה חודשים קודם לכן צולם עם אחת הטרוריסטיות היפאניות.

גם זו דרך אחת לספר את הסיפור, בשעה שיש דרך נוספת לספר אותו:

ע'סאן כנפאני היה חבר בכיר בארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" ושימש כדובר הארגון. לאחר הפיגוע שביצעה חוליית טרוריסטים יפנים בשדה התעופה בלוד, במהלכו נרצחו 24 אזרחים, הורתה ראשת הממשלה גולדה מאיר להתנקש בחיי כל הטרוריסטים שנטלו חלק בתכנון הפיגוע ובביצועו. כנפאני אומנם שימש כדובר הארגון, אולם תמונה שצולמה בלבנון בשבועות שלפני הפיגוע, בה נראה בחברת אחת המחבלות היפניות שאומנו על ידי החזית העממית לקראת ביצוע הפיגוע, הסגירה את מידת המעורבות שלו גם בהיבטים המבצעיים של תכנון הפיגוע, לצד ההיבטים ההסברתיים. כנפאני, הסגירה התמונה, לכל הפחות ידע על תכנון הפיגוע אם לא למעלה מכך.

דרור אטקס, איך ממקרה אחד שבו פלסטינים רצחו קריקטוריסט פלסטיני שלעג להם, וממקרה שני שבו ישראל חיסלה טרוריסט בכיר שיש ראיה מצולמת לכך שלכל הפחות ידע על תכנון פיגוע גדול (אם לא נטל בתכנונו חלק פעיל) אתה מגיע למסקנה שאין הבדל מהותי בין ישראל לרוצחי ה'שארלי הבדו'?

דרור אטקס: לגבי אל-עלי, לפי הבנתי היה אינטרס כפול לרצוח אותו, גם לערפאת וגם לישראל.

למה שיהיה לישראל אינטרס לרצוח אותו?

דרור אטקס: כי הוא צייר קריקטורות נגדה. ותסכים אתי שהפרשנות של מלמן לסיבה שבגללה הבריטים גירשו את סוכני המוסד, היא פרשנות שמאד מקלה עם ישראל. אני טוען שועוד איך אפשר לטעון שישראל היתה מעורבת בחיסול שלו.

לגבי כנפאני, אני מוכרח להודות ש'הארץ' עוד מיתנו את הנוסח שאני העברתי להם. בכל מקרה לא ידעתי שהוא היה דובר החזית העממית. חשבתי שהוא היה רק עורך העיתון של הארגון. ונניח שהוא היה דובר, נראה לך לגיטימי לרצוח את דובר מועצת יש"ע?

מועצת יש"ע שיתפה את הדובר שלה בתכנון לרצוח עשרות אזרחים בשדה תעופה?

דרור אטקס: פה אנחנו כבר נכנסים לשאלה איך אתה מגדיר טרור. בכל מקרה, העובדה שכנפאני הצטלם עם המחבלת היפנית לפני הפיגוע בהחלט לא אומרת שהוא ידע על הפיגוע המתבשל. למרות שבהחלט יתכן שהוא כן ידע.

 

למאמר זה התפרסמו 8 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. גם אינו 'ימין' כמובן. הוא מאוד נהנה מתגובתך, שכן הצליח לו המצג. הוצעו ל"פלסטינים" (מגיב 5 מעמיד פנים מקופחות כמובן) הצעות רבות להקמת מדינה משלהם מאז ראשית המאה שעברה, כפי שלא הוצע לשום עם. ב 2008 אולמרט הציע להם 100% מהשטחים פלוס ירושלים המזרחית פלוס פיצויים שאינם מגיעים להם כלל. למה לא לקחו? מפני שאינם רוצים מדינה. ההסבר ל'תעלומה': הם אינם עם, מדוע שירצו מדינה? זו שאיפתו של עם, והם ממש לא. תוך כדי ההצגה הם מצאו להם נישה: פרנסה מטרור בשילוב קבצנות ולכן הם רוצחים, ואילו הישראלים שמתגוננים הורגים.

  2. כידוע ישראל לעולם לא רוצחת. ישראל הורגת.
    הפלסטינים, לעומת זאת, לעולם לא הורגים. הפלסטינים רוצחים.

    • כידוע, השמאל לעולם לא נדרש להסמיך את עלילות הדם שלו על עובדות.
      מספיק פשוט לחזור על השקר מספיק פעמים.

  3. כן.. אנחנו ממש צריכים לפגוע במאייר ערבי שמאייר נגדנו…
    כי אין לנו 20 כאלה משלנו? מישהו מהם מתחרה באיטבח אל יאהוד, או הולך לחרבן בשער יד ושם?
    הניתוק מהמציאות של הסמול רק מקצין, הם שוקעים בפנטזיות וקונספירציות חריפות יותר, ככל שהדיסוננס בין המציאות והחלומות שלהם מחריף.

  4. זו הסיבה שכשהייתי מנוי ל״הארץ״ היו 15% מנויים וכעת 3.5%. המשיכו כך ותקראו את המאמרים האחד של השני.

  5. "איך אתה מגדיר טרור"
    דרור אטקס פותח פתח פוסט-מודרני לסיכולים ממוקדים המוניים – כל מי שרוצה לסכל מישהו, צריך רק להגדיר אותו כטרוריסט, ומיד המעשה מוצדק וראוי.
    (האם דרור אטקס מגדיר התנחלות כטרור, או טרור כהתנחלות?)

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות