עולמו הרעיוני, המבהיל והאפל של אורי משגב

מינויו של עו"ד שי ניצן לפרקליט המדינה, קלע לדילמה את אורי משגב (חבר גאה במערכת 'הארץ', כהגדרתו את עצמו). את הדילמה, וגם את ההכרעה בה, תיאר בהרחבה בטור שפרסם ב'הארץ' ("ההתנפלות על שי ניצן: כך פועלת מסיבת התה הישראלית", 20.11), אלא שעם כל הכבוד לדילמה, לא היא המעניינת כאן.  

יותר מעניינת אבחנתו הפסיכולוגית המחמירה של משגב את חברת הכנסת אורית סטרוק, על סמך המילים שבהן בחרה להשתמש בתגובתה למינוי. זהו הציטוט של ח"כ סטרוק, כפי שהיא מובאת בטורו של משגב:

אני קוראת לשרי הממשלה לסרב להשתתף כמריונטות בשיבוט הגנטי מינוי שי ניצן. ממשלה שתצביע בעד מועמד יחיד שהובא בפניה, לאחר מינוי ועדת איתור שנתפרה כחליפה ליתום – היא ממשלה נכה וממשלה שממנה במו ידיה פרקליט מדינה שעמדתו העוינת כלפי ההתיישבות ביו"ש ידועה לכל – לא תוכל לקבול אחר כך שהדרג המשפטי אונס אותה למדיניות המנוגדת לרצונה.

"שימו לב לטרמינולוגיה של סטרוק," מאבחן משגב במאמרו. "מריונטות, שיבוט גנטי, יתום, נכה, אונס. איזו עולם רעיוני מבהיל ואפל".

האומנם חושפת סטרוק בבחירת מילותיה "עולם רעיוני מבהיל ואפל"? ואם כן, האם העולם הרעיוני שחושף משגב עצמו במילותיו, הוא, לעומתה, מרגיע ובהיר?

כמו טוריו האחרים, גם טורו זה של משגב, בו הוא מאבחן את סטרוק, משופע באלימות מילולית, שמתוך שיטת קל וחומר, מסגירה עולם רעיוני, אפל ומבהיל לא פחות, אם לא יותר. למעשה, הטור שבתוכו מנענע המחנך משגב באצבעו כלפי חברת הכנסת המבהילה והאפלה, אינו אלא מטר גידופים אופייני שלו כלפי המתנגדים מימין למינויו של ניצן. ליקטנו וקיבצנו את שלל גידופיו לפסקה אחת והנה היא, שלווה ומוארת, דבש וחלב (כל המילים וההגדרות הן של משגב, והגם שנערכו מחדש, מתקיימות בהקשרן המקורי):

אני מתלבט לגבי ניצן. הוא קרע לגזרים את חומר הראיות נגד הנשיא קצב וטען בעד עסקת טיעון מבישה. מצד שני הוא האויב של אויביי. אותם אלה שמטרתם לחרב את החזון הציוני. אותם מטורפים, טיפשים, משתוללים, משולחי רסן ואלימים מאד מבחינה מילולית, ממרידים ומבצעי פוגרומים ופעולות נקמה בשם מחליא ומכובס. אנשים שהכניסו את ניצן ורבים אחרים לתיאום הכוונות שלהם, כדי להכניסו לתפקידו כשהוא משותק, מכווץ ומבוהל.

אכן טרמינולוגיה מרוממת נפש ובהירה כשמש ביום אביב נעים. על כיגון אלה הומצא המשפט: כל הפוסל במומו פוסל.