עיתון 'הארץ' מפיץ אנטישמיות, בעברית ובאנגלית

והם מוזמנים לתבוע אותנו אם הקביעה הזו שלנו לא נכונה

יהודי נחמד אבל מה לעשות, מפיץ אנטישמיות. גדעון לוי (צילום: פלאש 90)

ביום חמישי האחרון, (ייתכן שמתוך תסכול נוכח מה שמסתמן כתבוסתה המוחצת של מפלגת הלייבור בבריטניה תחת הנהגת ג'רמי קורבין בבחירות בעוד כשבועיים) התייצב גדעון לוי להגנת קורבין תוך שהוא מאשים במשתמע את היהודים ואת ישראל במפלתו הצפויה. (החוזה על קורבין, 'הארץ', 28.11)

וכמובן, איך לא, הפצה מיידית גם במהדורה באנגלית.

מה שהפך את המאמר שלו לכה אירוני, היתה קריאת הקרב שלו: "יש אנטישמיות, צריך להיאבק בה", בעודו מפיץ אנטישמיות ממש בהמשך אותו משפט.

לוי למעשה טוען שיהודי בריטניה השוקלים לעזוב את הממלכה אם ינצח קורבין, חוטאים בנאמנות כפולה. אבל בוחר בטכניקה מרומזת ומיתממת ומציג זאת כשאלה:

כמחצית מיהודי בריטניה שוקלים לברוח, אם קורבין ייבחר. שיברחו. הסקר שהראה זאת עלול דווקא לעודד אנטישמיות: האם יהודי בריטניה הם בריטים על תנאי? למי נתונה נאמנותם?

אבל הוא לא מסתפק בכך, ומוסיף גם את זה:

יש אנטישמיות, צריך להיאבק בה, אך גם להכיר בכך שישראל מספקת לה תירוצים ומניעים בשפע.

סיכום: לוי מחשיד את יהודי בריטניה בנאמנות כפולה ומאשים את מדיניות ממשלת ישראל בליבוי אנטישמיות.

האם זו אנטישמיות?

התשובה חד משמעית – כן.

על השאלה מהי אנטישמיות ומהי "רק" אנטי ישראליות, ענתה אירופה בעצמה, באמצעות הברית הבינלאומית לזכר השואה, ה IHRA, שהקימה, ובאמצעות הגדרה ברורה שפרסמה למהי אנטישמיות. אגב כמובן שגם אנגליה, בין יתר מדינות אירופה, אימצה באופן רשמי את ההגדרה.  

כדי להסיר ספק, מצרפת ה IHRA להגדרה הרשמית גם "דוגמאות עכשוויות של אנטישמיות". בין יתר הדוגמאות:

האשמת אזרחים יהודים, שאינם חיים בישראל, בהיותם נאמנים יותר למדינת ישראל או בהעדפת האינטרסים של היהודים ברחבי העולם על פני האינטרסים של המדינה בה הם חיים

שזה בדיוק מה שטוען לוי לגבי יהודי בריטניה.

ראייה קיבוצית של היהודים כאחראים לפעולותיה של מדינת ישראל

גם זו עוד טענה שלו ("ישראל מספקת לאנטישמיות תירוצים בשפע")

השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים

(תחביב ישן של לוי)

הבאנו בפני גדעון לוי את ההצלבה בין הגדרות האנטישמיות, לבין הטענות האנטישמיות שהעלה במאמרו.

תגובתו: "אין לי עניין להגיב"

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות