עיתון 'הארץ' מתקן

על סוגים שונים של תיקונים וחוסר יושרה עיתונאית, וגם: מה הטעם בתיקון בעמוד 5 למטה כאשר הטעות המקורית התפרסמה בכותרת ראשית?

על סוגים שונים של תיקונים וחוסר יושרה עיתונאית, וגם: מה הטעם בתיקון בעמוד 5 למטה כאשר הטעות המקורית התפרסמה בכותרת ראשית?

לפני כשבועיים פורסמה בעמוד הראשי של 'הארץ' ידיעה על כך שמשרד החוץ האמריקאי הגדיר "לראשונה" אלימות של מתנחלים נגד ערבים כ"פעולות טרור". ברם, כפי שהראינו (וכפי שפורסם לראשונה בבלוג Mostly Kosher) קביעה זו הינה שקרית לחלוטין, וכי מאז ומעולם לא נהגה ארה"ב איפה ואיפה בין אלימות יהודית לערבית, ותמיד הגדירה כל אלימות נגד אזרחים כטרור.

בעקבות פניה של 'פרספקטיבה' לעיתון 'הארץ', פורסמה בגיליון סוף השבוע (עמוד 5) ההבהרה הבאה:

לעומת זאת, בגרסה האינטרנטית של הידיעה (גם בעברית וגם באנגלית) לא פורסמה כל הבהרה, אלא בשקט בשקט שונתה הכותרת, כמו גם גוף הידיעה, וכל אזכור של המילה "לראשונה" נמחק, כמו לא היתה שם מעולם.

מספר הערות לגבי התיקון:

1. אנשים רבים תוהים מה הטעם בהבהרה/תיקון/התנצלות שמתפרסמ/ת בקטן מספר ימים לאחר שהטעות המקורית מתפרסמת ככותרת ראשית. ובכן, יש טעם. ראשית, כלי התקשורת יודע שיש מי שקורא אותו בעיון ומחפש אצלו טעויות. ידיעה זו גורמת לכלי התקשורת להיות יותר זהיר, כי אף אחד לא אוהב להודות בטעויות. שנית, מציאת טעות היא עניין מביך עבור הכתב ועורכיו. מן הסתם, מתקיימת שיחת בירור בין העורך לבין הכתב בעקבותיה מתפרסם התיקון, וכאמור, אף כתב לא אוהב להודות שהוא פעל בחוסר מקצועיות. שוב, הדבר גורם לכתב להיות זהיר יותר ולפעול כפי שמצופה מעיתונאי מקצועי ונטול פניות. והרי זוהי מטרתנו – קידום תקשורת מדויקת, מקצועית ואחראית.

2. לעומת זאת, השינוי שבוצע בגרסה האינטרנטית, ללא פרסום הבהרה או תיקון, הינו מעשה חסר יושרה, במיוחד כשהדבר נעשה על ידי עיתון המחשיב עצמו לאיכותי, מקצועי, הגון ושקוף. הסטנדרט בקרב כלי תקשורת בינלאומיים רציניים – קבוצה שעיתון 'הארץ' לבטח חש עצמו כמשויך אליה – הוא להותיר את הגרסה המקורית ולפרסם תיקון, או לחילופין, לבצע תיקון אבל להודיע לקוראים כי התיקון בוצע.

לדוגמא, במאמר שפורסם לא מזמן בעיתון הניו יורק טיימס (אליו נוהגים להשוות את עיתון 'הארץ') על יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, תוקנו לא פחות מארבע טעויות אשר כולן פורסמו יחד עם התיקונים באופן בולט בתחתית העמוד הראשון של המאמר.

3. לא היינו משקיעים אנרגיה בעניין הזה לולא מעמדו הרם ונישא של 'הארץ' בקרב כל כך הרבה עיתונאים, מקבלי החלטות ומעצבי דעת קהל בחו"ל. אין לזלזל בהשפעה הניכרת שיש לעיתון הישראלי והקטן על השיח הגלובאלי בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ראוי כי 'הארץ' ינהג על פי אותם הסטנדרטים הנהוגים בקרב מי שהוא רואה עצמו כשווה להם. וראוי כי אותם אנשים המסתמכים על 'הארץ' על מנת לקבל אינפורמציה מהימנה יידעו כי גם הוא טועה לפעמים. נכון לעכשיו, לא רק שהעיתון טעה, אלא שהוא פעל בחוסר יושרה וחוסר שקיפות.

4. 'פרספקטיבה' מנהלת שיח עם 'הארץ' בנושא ותדווח לקוראיה על כל התפתחות.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות