על הטפה וזכויות אדם

אורי משגב מעיתון ידיעות אחרונות מגיב יחד עם רבים אחרים לדבריו של רם כהן, מנהל תיכון עירוני א' בתל אביב ("הכיבוש מרדים", ידיעות אחרונות, 10.1.10). כזכור, בנאום לפני תלמידיו העומדים לפני גיוס, קרא להם כהן להלחם בכיבוש, וחטף על כך ביקורת לא מעטה.

משגב מתקשה להבין את המבקרים ובמיוחד את מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני שאמר: "אין מקום במערכת למנהל שחושב שהוא יכול להטיף. שידברו בעד ונגד". על כך מזדעק משגב:

למה הכוונה "להטיף"? מותר למנהל בית ספר לקרא לתלמידיו להתגייס לצבא או לא לנהוג תחת השפעת אלכוהול, אבל אסור לו לגנות עוול ואיוולת שקשורים לבסיס קיומנו […]?

ובכן, מר משגב, גיוס לצה"ל ואיסור של נהיגה תחת השפעת אלכוהול הם חוקים במדינת ישראל. הקריאה לבצע פעולות אלו אינה בגדר "הטפה" כי אם בגדר קריאה לשמירה על החוק. דבר זה אינו דומה לקריאה להלחם נגד הכיבוש, במיוחד כשהקהל שלך אינו אוסף של אנרכיסטים המקבלים תדריך טרם יציאתם להפגנה בבלעין, אלא תלמידי תיכון הנמצאים ערב גיוסם לצה"ל, במסגרת החוק המחייב אותם לעשות כך. קריאה שכזו דווקא כן יכולה להיכנס תחת ההגדרה של "הטפה" וגם מהווה קריאה לסרבנות, כלומר קריאה לאי-ציות החוק.

ענין נוסף שמעלה משגב בסוף טורו הוא העובדה שהמתנחלים התחילו לשנות את שפתם:

הבון-טון הנוכחי אצל אותם קוזאקים נגזלים הוא להשתמש בשיח הליברלי-אזרחי שהתפתח בתרבות המערבית. לדבר על זכויות אדם יסודיות ובלתי ניתנות לערעור. שלהם כמובן.

משגב צודק במאה אחוז לגבי השימוש הסלקטיבי של המושג "זכויות אדם". אבל לא אצל המתנחלים, כי אם בקרב עשרות הארגונים הישראלים והבין-לאומיים אשר מנצלים את אותם המושגים כדי לנגח את ישראל, צה"ל והציונות באופן כללי. ארגונים אלה כוללים את הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, בצלם, יש דין,עדאלה, מחסום ווטש, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, אנמסטי,Human Rights Watch, והרשימה עוד ארוכה.

כבר שנים שצמד המילים "זכויות אדם" מדבר בדרך כלל על זכויות פלסטיניות ומשמש כלי לניגוח פוליטי ודלגיטמציה של ישראל. כל עוד זה נאמר בשם הצד ה"נכון", זה לא הפריע למשגב. עכשיו כשהמתנחלים התעוררו, זה פתאם נשמע לא טוב. אולם זוהי צביעות. לכל אדם יש זכויות, בין אם הוא מתנחל יהודי ובין אם הוא פלסטיני, וראוי שיהיו ארגונים שיסייעו לאזרחים לתבוע את זכויותיהם. אך למה להפקיע זכות בסיסית זו מידיהם של המתנחלים?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות