על מה ננזפו הקצינים הבכירים?

הכותרת הראשית אתמול בעיתון הארץ קובעת בנחרצות: "מפקד אוגדת עזה נענש משמעתית על ירי פגזי זרחן במבצע "'עופרת יצוקה'". הכותרת מגובה בתמונה גדולה של פצצת זרחן מעל רצועת עזה.

כך כותב אנשיל פפר בגוף המאמר:

מפקד אוגדת עזה תת-אלוף אייל אייזנברג ומפקד חטיבת גבעתי לשעבר אלוף משנה אילן מלכא, סיכנו חיי אדם כשאישרו ירי פצצות זרחן אל מתחם ארגון אונרר"א ברצועת עזה במבצע "עופרת יצוקה". שני הקצינים הבכירים שניהלו חלק משמעותי מהמבצע לפני כשנה טופלו משמעתית על יד אלוף פיקוד הדרום, אלוף יואב גלנט, לאחר שצוות מטכ"לי מצא שחרגו מסמכותם כשאישרו את ירי פגזי הזרחן ובכך סיכנו חיי אדם. הפרטים האלה נמצאים בדו"ח שהעבירה ממשלת ישראל לאו"ם בסוף השבוע האחרון כתגובה לדו"ח הוועדה בראשות השופט גולדסטון.

אולם הפרטים הנ"ל כלל לא נמצאים בדו"ח של משרד החוץ. מעבר לכך ששמותיהם של הקצינים המדוברים לא מופיעים בדו"ח, אין שום אזכור לכך שהם נענשו בגין שימוש בפגזי זרחן.

ישנם שני אזכורים בדו"ח בנוגע למקרה המדובר. בפסקה 100 כתוב:

החקירות המיוחדות חשפו גם מספר מקרים בהם חיילי וקציני צה"ל הפרו את הוראות הפתיחה באש. לדוגמא, במקרה אחד, תת-אלוף ואלוף משנה אישרו ירי של פגזים נפיצים אשר נחתו באיזור מאוכלס, תוך הפרה של פקודות צה"ל המגבילים שימוש באש ארטילרית סמוך לאזורים מאוכלסים. אלוף פיקוד דרום העמיד לדין משמעתי את שני הקצינים על כך שחרגו מסמכותם באופן שסיכן חיי אדם.

בפסקה 108 כתוב:

מקרה אחד כלל נזק לכאורה שנעשה למתקן שדה של אונרר"א [סוכנות של האו"ם לסיוע לפליטים] בתל אל-האווה. החקירה הפיקודית המיוחדת גילתה כי במהלך פעילות צבאית בתל אל-האווה, כוחות צה"ל ירו מספר פגזי ארטילריה תוך הפרה של הוראות הפתיחה באש האוסרים שימוש של ארטילריה סמוך לאזורים מאוכלסים. על פי הממצאים, אלוף פיקוד הדרום העמיד לדין משמעתי תת-אלוף ואלוף משנה על כך שחרגו מסמכותם באופן שסיכן חיי אדם.

מעבר לכך שלא מוזכר בשום אופן כי שימוש בפגזי זרחן הם שהובילו להעמדה לדין, פפר התעלם מנתון נוסף. הדו"ח מחולק לפי חמישה נושאים אותם הורה הרמטכ"ל אשכנזי לבדוק:

טענות בנוגע למקרים בהם כמות גדולה של אזרחים אשר לא השתתפו בלחימה באופן ישיר נפגעו.

טענות בנוגע למקרים בהם אש נורתה על מתקנים בינלאומיים  או של האו"ם ופגעה בהם.

טענות בנוגע למקרים של ירי על מתקנים, בניינים, כלי רכב וצוותים רפואיים.

הרס של רכוש פרטי ותשתיות על ידי כוחות קרקע.

שימוש בנשק הכולל זרחן.

פסקה 100 מופיעה תחת ההקדמה כדוגמא להפרה של חוקי הפתיחה באש. פסקה 108, המפרטת מעט יותר את המקרה, מופיעה תחת הכותרת "טענות בנוגע למקרים בהם אש נורתה על מתקנים בינלאומיים  או של האו"ם ופגעה בהם".

המקרה אינו מופיע תחת הכותרת של "שימוש בנשק הכולל זרחן". יתרה מזאת, כך כתוב בסעיף 118:

[…] לגבי חימוש מתפוצץ הכולל זרחן לבן, הפרקליט הצבאי הראשי הגיע למסקנה כי השימוש בנשק זה במהלך המבצע עומד במחויבותה של ישראל תחת החוק הבינלאומי.

פסקה 120:

הפצ"ר לא מצא סיבה לנקוט אמצעים משמעתיים או אחרים בשל השימוש של צה"ל בנשק הכולל זרחן, אשר לא כלל שום הפרה של חוקי המלחמה […]

אם כן, גם כאשר מוזכרת העמדה לדין משמעתי, הסיבה הניתנת היא ירי ארטילרי בקירוב לאזור מאוכלס, וגם תחת הסעיף של "שימוש בנשק הכולל זרחן" אין שום אזכור לארוע תל אל-חאווה, או כל מקרה אחר. אם אכן, כפי שטוען פפר, שני הקצינים הועמדו לדין משמעתי בגין שימוש בפגזי זרחן, האם הדו"ח לא היה אמור לכלול את המקרה תחת הסעיף המתאים?

עמוס הראל, הקולגה של אנשיל פפר, אשר טורו מופיעה בצמוד לכתבתו של פפר, לא מניח את אותה ההנחה של פפר שיש קשר בין ההעמדה לדין משמעתי לבין שימוש בזרחן. כך הוא כותב באופן זהיר ומדויק:

בעקבות ירי ארטילרי לא מוצדק בשלבים האחרונים של המהלך הקרקעי, שאירע במתחם החמאס בשכונת תל אל-הוואה בדרום עזה, נקט אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, צעדים משמעתיים נגד שני קצינים, תת-אלוף ואלוף משנה.

אם כן, מהי הסיבה לטענתו המוטעית של פפר?

פפר מסתמך כנראה על הערת שוליים 102 המוצמדת לפסקה 108 הנ"ל. אותה הערת שוליים שולחת אותנו לפסקאות 341 – 347  מתוך הדו"ח הקודם של משרד החוץ מיוני, 2009: "המבצע בעזה – אספקטים עובדתיים ומשפטיים". בפסקאות הנ"ל מוזכר ביתר פירוט הקרב בתל אל-האווה, כולל שימוש של צה"ל בזרחן לבן. הפסקאות מסבירות את הצורך בשימוש בזרחן כאמצעי מיסוך, את עובדת היותו חוקי במסגרת חוקי המלחמה וקיומו בארסנל של מרבית הצבאות בעולם ואת העובדה שאף אדם לא נהרג בקרב במדובר (שלשה אנשים נפצעו כתוצאה מפגיעת הזרחן). אין באזכור השימוש בזרחן כל הוכחה לכך ששני הקצינים הבכירים הועמדו לדין משמעתי בגין שימוש זה.

דובר צה"ל, אשר קיבל פניות רבות בנושא מיהר לפרסם ולהבהיר:

לקציני צה"ל לא נרשמה הערה פיקודית בנוגע לשימוש בתחמושת המכילה זרחן, אלא בגין חריגה מההוראות בנוגע לירי ארטילרי בקרבת אזור מיושב, הגם שלא ידוע על נפגעים באירוע המדובר. כאמור אין מדובר בירי של זרחן.

את הודעת דובר צה"ל מסייג פפר באומרו:

צה"ל מכחיש הבוקר (שני) כי לשני הקצינים הבכירים, מפקד אוגדת עזה, תא"ל אייל אייזנברג ומפקד חטיבת גבעתי לשעבר, אילן מלכא, נרשמה הערה פיקודית בשל ירי בפצצות זרחן. זאת, על אף העובדה שהדברים מופיעים בדו"חות הרשמיים שהעבירה ממשלת ישראל לאו"ם בסוף השבוע האחרון, כתגובה לדו"ח הוועדה בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון [ההדגשה לא במקור].

גם ביום שלישי (2.2.10), המשיך פפר לטעון:

דובר צה"ל הבהיר אתמול כי בניגוד למופיע בדו"חות שהעבירה הממשלה לאו"ם, מהם עולה כי שני הקצינים ננזפו בעקבות ארוע בו נעשה שימוש בפגזי עשן המכילים זרחן, השניים הועמדו למעשה לדין על ירי ארטילרי רגיל [ההדגשה לא במקור].

כתבה אחרי כתבה ממשיך פפר לטעון כי בדו"חות רשמיים שהעבירה ישראל לאו"ם, הועמדו השניים לדין בגין שימוש בזרחן, בעוד שבשני הדו"חות דבר זה כלל אינו מוזכר, כפי שהראינו כאן. פפר אולי מניח או מפרשן, אך הוא אינו מדווח, מה גם שהוא מתעלם מהבהרה רשמית של דובר צה"ל.

במקום להמשיך ולטפס על עץ, לא פשוט יותר לומר שייתכן והוא טעה?

זה לא נגמר בהארץ

ומדוע כל כך חשוב שעיתון הארץ יבצע תיקון ולא רק יציג את הודעת דובר צה"ל כגרסה לאירוע? לא רק מכיוון שזוהי עיתונות אתית ומקצועית וכך ראוי לעשות. אלא גם מכיוון שכפי שהראינו בעבר, עיתון הארץ בשפה האנגלית נתפס כפסגת העיתונות הישראלית בקרב עיתונים ועיתונאים חשובים ומשפיעים ברחבי העולם. הידיעה על העמדתם לדין של שני קצינים על שימוש לכאורה בפגזי זרחן כבר תפסה כותרות ב-לונדון טיימס וב-BBC. (ראוי לציין שב-ניו יורק טיימס היו יותר זהירים ומדויקים). בתוך זמן קצר הידיעות הבלתי מדויקות הללו מוצאות את עצמן בגרסה מנופחת ברחבי הרשת במגוון אתרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים.

אם חיפשתם את הקשר בין עיתונות לא מדויקת ולא אחראית לבין ליבוי אש המתקפה התקשורתית על ישראל בעולם – הרי היא לפניכם.

עדכון: 3 לפברואר, 2010

בידיעה קצרה של אנשיל פפר המתפרסמת היום בעיתון הארץ, מזכיר שוב פפר את הנזיפה בקצינים הבכירים, אלא שהפעם הוא זהיר יותר ולא מזכיר זרחן:

[…] נמשכה הביקורת מצד קצינים בכירים במילואים על כך שצה"ל לא פרסם את העובדה ששני קצינים בכירים הועמדו לדין משמעתי על אופן הפעלת ארטילריה במבצע עופרת יצוקה. שלשם אמר סגן הרמטכ"ל הקודם […] כי מוטב היה אם צה"ל היה מפרסם בשעתו את דבר העמדתם לדין משמעתי [של הקצינים הבכירים] על חריגה מסמכות וסיכון חיי אדם בהפעלת ארטילריה.

אם פפר עומד על שלו – מדוע לא הזכיר את הזרחן? אם הוא מבין שהוא טעה – מדוע הוא או העיתון לא מודה בטעות ומבצע תיקון?

כמו כן, סיפור "הנזיפה על הזרחן" ממשיך לנסוק. כך ממוחזר בג'רוזלם פוסט הידיעה המוטעית של פפר. כמו כן, בטור של מרב דוד ומיה בנגל במעריב, היוצא נגד תנועת "אם תרצו" (אשר חיברה דו"ח החושף את תרומתה של הקרן החדשה לישראל ל-16 ארגונים ישראליים המצוטטים בדו"ח גולדסטון) כותבות השתיים:

האם הריגתם של שמונה בני משפחה אחת, בהם פעוטה בת שנתיים, מפצצת זרחן בביתם איננה תלונה שצריכה להיבדק? ודאי על רקע הפרסומים ששני קצינים בכירים טופלו משמעתית לאחר שאישרו שימוש בזרחן שסיכן חיים.

ככה זה מתחיל. זה נגמר בהצעות לגינוי ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם.