עקיבא אלדר מגביל את הכניסה להר הבית

(28.3.2010)
כנראה שעקיבא אלדר חושב שקוראיו לא מרבים לבקר בירושלים. רק כך ניתן להסביר את טענתו המוזרה לפיה לערביי מזרח ירושלים הכניסה להר הבית אסורה. האמנם? וגם: למי באמת אסור לעלות להר הבית?

מתפללים מוסלמים סמוך לאל-אקצא (צילום: פלאש 90)                             

"ברור שלמנהיגי האומה האלה אין מושג מה מתרחש בעיר הגדולה במדינה," כותב עקיבא אלדר מעיתון "הארץ" בטורו מה-22.3.10 בהתייחסו לראש הממשלה נתניהו ולנשיא פרס. אולם יש לתהות האם זה לא אלדר בעצמו אשר אין לו מושג מה מתרחש כאשר הוא כותב:

זה 17 שנה, מאז ימי ממשלת רבין-פרס, המקומות הקדושים בעיר העתיקה סגורים בפני מאמינים מוסלמים ונוצרים מהשטחים הכבושים. כניסת תושבי מזרח העיר להר הבית מותרת רק למבוגרים ולנשים.

באופן כללי, לאלפי הפלסטינים בעלי אישורי כניסה לישראל (למשל למטרות עבודה ולימודים) ולכלל ערביי מזרח ירושלים, כולל גברים, היתה וישנה גישה חופשית להר הבית במשך 17 השנים האחרונות. ישנם ימים או תקופות של מתיחות או התגברות של אלימות בהם מוגבלת הכניסה להר לגברים מעל גיל 45-50 ולנשים בכל הגילאים, אולם תקופות אלה הן היוצאות מהכלל. הדוגמא האחרונה לתקופת מתח שכזאת התרחשה בתחילת החודש, שעה שארגון החמאס הכריז על "יום זעם" והסית לאלימות בהר הבית ובמקומות נוספים בירושלים וביהודה ושומרון. העובדה שההגבלות התקופתיות הללו הן היוצאות מהכלל ולא הכלל באה לידי ביטוי בכך שכלי התקשורת מציינים את ראשיתה או סיומה של תקופת הגבלת מתפללים. כך, בעיתונו של אלדר דווח ב-17.3.10:

מוקדם יותר ביום רביעי, ישראל הסירה את הסגר על הגדה המערבית ואישרה גישה חופשית למסגד אל-אקצא. במשטרה אומרים כי אלפי שוטרים יישארו בכוננות גבוהה אולם לא נרשמו הפרות סדר. ישראל הטילה את הסגר בשבוע שעבר.

וכך דווח באתר NRG ב-17.3.10:

יום לאחר מהומות "יום הזעם" בירושלים פתחה הבוקר (ד') המשטרה את הר הבית למבקרים. ההחלטה התקבלה בתום הערכת מצב שערכה הלילה צמרת המשטרה, בסופה הוחלט לאפשר כניסת מתפללים מכל הגילאים ולהסיר את ההגבלות הקיימות. לא נרשמו אירועים מיוחדים. בנוסף לפתיחת הר הבית, צה"ל הסיר הבוקר את הסגר החריג שהוטל על יהודה ושומרון ונמשך מאז יום שישי.

בדרך כלל כשחלים חגים יהודיים מוחל סגר על שטחי יהודה ושומרון, אולם גם אז הסגר לא תמיד מוחלט. כך למשל, בראש השנה התש"ע אשר חל בספטמבר 2009, לכמעט 60% מתושבי הגדה הפלסטינים היתה גישה לירושלים עפ"י דו"ח המשרד לתיאום עניינים הומניטאריים של האו"ם (OCHA). ב"דו"ח ההגנה על אזרחים" אשר נכתב על ידי OCHA בין ה-16 ל-29 בספטמבר מפורט:

בעוד מספרים רשמיים עדיין אינם זמינים, משקיפים מדווחים שפחות אנשים יכלו להיכנס לירושלים ביום שישי האחרון של הרמדאן מאשר בשבועות הקודמים. במשך יום השישי הראשון, השני והשלישי, הרשויות הישראליות דיווחו כי 60,000, 130,000 ו-190,000 איש נכנסו בהתאמה. הגישה עדיין היתה מוגבלת לגברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 45, ובנים ובנות מתחת לגיל 12, אשר יכלו להיכנס ללא אישורים, וגברים בגילאי 45-50 ונשים בגילאי 30-45 אשר מורשים להיכנס עם אישורים מיוחדים.

בעוד ההגבלות על הכניסה להר הבית מחמירות יותר בתקופות רווי אלימות, בתקופות של חגים נוצריים ומוסלמיים ישנו רפיון בכל הקשור להגבלות אלה. לפני חג המולד האחרון (23.12.09) הוציא דובר צה"ל את ההודעה הבאה לגבי מכסה בלתי מוגבלת של אשרות אשר ניתנו לפלסטינים נוצריים:

מחוות של רצון טוב כוללות הנפקה בלתי מוגבלת של אשרות כניסה למשך חודש לתושבים פלסטיניים מיהודה ושומרון, המאפשרים להם כניסה לישראל לטובת כינוסים דתיים ומשפחתיים. למעלה מ-10,000 אישורים התקפים בין ה-20 לדצמבר לבין ה-20 לינואר הונפקו עד עתה.

מעבר לכך, תצלומים רבים מהשנים האחרונות אשר צולמו על ידי סוכנויות הצילום הגדולות מראות פלסטינים מהגדה המערבית בדרכם למסגד אל-אקצא שעל הר הבית. להלן דוגמית של חלק מהצילומים בתוספת הכיתוביות המקוריות:

                         

עשרות אלפי מתפללים מוסלמים חורשים את רחובותיה הצרים של העיר העתיקה של ירושלים בדרכם למסגד אל-אקצא אשר על הר הבית, לתפילות המציינות את יום השישי הראשון של חודש רמדאן הקדוש. פקידים ישראליים מודאגים מכך שמתפללים יתפללו באזור המכונה אורוות שלמה, מחשש לקריסה קטסטרופלית כתוצאה מהמשקל של כמות כה גדולה של אנשים (צילום: Zuma photo, 15.10.2004).

     

מתפללים פלסטיניים ממתינים להכנס אל תוך ירושלים במחסום בית לחם שבגדה המערבית, 20.10.2006. אלפי פלסטינים מהגדה המערבית זורמים אל מסגד אל-אקצא הירושלמי לתפילות יום השישי האחרון של חודש הצום המוסלמי, רמדאן (צילום: אולג פופוב, רוייטרס).

   

בעודם מחזיקים את תעודות הזהות שלהם, מתפללים מוסלמיים ממתינים לחצות את מחסום קלנדיה שבגדה המערבית בין רמאללה לירושלים, 8.10.2007, בדרכם למתחם אל-אקצא בעיר העתיקה של ירושלים על מנת להשתתף בליל אל-קאדר אשר מתרחש בשבוע האחרון של הרמדאן, החודש המוסלמי הקדוש (צילום: מנחם כהנא, AFP).

                  

מתפללים פלסטיניים מתפללים מחוץ לכיפת הסלע במתחם מסגד אל-אקצא בירושלים ב-19.9.2008. אלפי מאמינים מוסלמים חצו בכל שבוע מהגדה המערבית על מנת להשתתף בתפילות יום השישי באל-אקצא, המקום השלישי בקדושתו לאסלאם, מאז תחילת חודש הרמדאן הקדוש לפני שלשה שבועות (צילום: אחמד ע'רבלי, AFP).

     

מתפללים פלסטיניים מתפללים מחוץ לכיפת הסלע במתחם אל-אקצא בירושלים במהלך יום השישי השני של הרמדאן, 4.9.2009. אלפי מאמינים פלסטיניים התקבצו אל מתחם מסגד אל-אקצא בעיר העתיקה של ירושלים על מנת לקיים את תפילות יום השישי השני של חודש הצום הקדוש, רמדאן (צילום: אחמד ע'רבלי, AFP).

לפני שינזוף במנהיגים ישראלים ובפעילים אמריקאים יהודים אשר ברובם, כדברי אלדר, "מעולם לא התקרבו למחנה הפליטים שועפט", יעשה טובה כתב "הארץ" לקוראיו, יבקר בהר הבית וישוחח עם אלפי הפלסטינים וערביי מזרח ירושלים אשר מתפללים שם בקביעות.

על מי כן חלים הגבלות חמורות בכניסה להר הבית לעומת זאת? על כל מי שאינו מוסלמי. הכניסה מותרת לנוצרים ויהודים רק בימי ראשון עד חמישי במשך שלש שעות בבוקר ובמשך שעה אחת אחר הצהריים. לנוצרים ויהודים אסור להעלות סידורים או ספרי תנ"ך להר הבית, ואם ייתפסו עם מוצרים אסורים אלה על ידי אנשי הווקף, יידרשו לצאת מהמתחם. לנוצרים ויהודים אסור להתפלל ברחבת הר הבית עד כדי מלמול שפתיים, ואם ייתפסו, יידרשו לרדת מההר.

אך מדוע שנצפה מאלדר לכתוב את העובדות הללו בכתבותיו?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות