"ערבי טוב" ו"ערבי רע"

(19.12.10)
על פי כלי תקשורת מרכזיים, הציע הרב חיים דרוקמן למי שמעוניין להשכיר דירה לערבים כי יש להבדיל בין "ערבי טוב" ל"ערבי רע", כאשר רק ל"ערבי טוב" מגיע לשכור דירה. בתגובה זכה למערום תגובות סרקסטיות ומזלזלות. אבל רגע, האם הוא בכלל אמר את הדברים האלה? ואם לא, מניין הם הגיעו?

אין כלי תקשורת שלא התעסק בתקופה האחרונה ב"מכתב הרבנים" – גילוי דעת עליו חתמו כמה רבני ערים, הקורא לא להשכיר דירות לערבים. בעקבות הביקורות והתגובות הקשות כלפי המכתב אשר הגיעו מכל קצוות הקשת הפוליטית והדתית, החל הרב חיים דרוקמן, מחשובי רבני הציונות הדתית, בניסיון להנמיך את הלהבות באמצעות פרסום גילוי דעת מתון יותר ונטול מאפיינים היכולים להתפרש כגזעניים, עליו הוא מתכוון להחתים רבנים רבים [נכון לכתיבת שורות אלו, גילוי הדעת טרם פורסם ברבים].

ובכן, מהי הפשרה של הרב דרוקמן? הנה היא בכותרת בעמוד הראשון של "הארץ" מה-14.12.10:

ובאתר האינטרנט של "הארץ" דייקו אף יותר:

אולם ישנה בעיה קטנה. המושגים "ערבי טוב" או "ערבי רע" כלל לא מופיעים בכתבתם של יאיר אטינגר וחיים לוינסון. המושגים בהם הם משתמשים בבואם להסביר למי מותר, על פי הרב דרוקמן, להשכיר דירה ולמי אסור הם אחרים לגמרי:

בימים האחרונים מנסח הרב דרוקמן קול קורא חדש עליו יחתמו רבנים רבים, הקורא להבדיל בין "ערבים נאמנים" לבין "ערבים שונאי ישראל".

כלומר, ל"ערבים נאמנים" ניתן להשכיר דירות, ול"ערבים שונאי ישראל" אסור להשכיר דירות. הכותרת, אם כן, משתמשת בביטויים אשר כלל לא מופיעים בגוף הכתבה.

אלא שגם כאן לא מסתיים העיוות. בגילוי הדעת עצמו, אשר תוכנו הגיע לידי "פרספקטיבה", לא מוזכרת כלל המילה "ערבי". בניסיון להתמקד בתופעה ספציפית הקשורה למכירת קרקעות של יהודים, כותב הרב דרקומן כי על המדינה

לפעול נגד גורמים עוינים המבקשים לנצל את עקרון השוויון בין אזרחים נאמנים במדינה, על מנת לממש את "זכות השיבה" […]. גורמים עוינים אלו מזרימים כספים במטרה להשתלט על אדמות ונכסים במדינת ישראל. אנחנו מתייחסים בכבוד לכל אדם באשר הוא, אולם אסור לנו בשום אופן לאפשר לבצע את "זכות השיבה" ע"י בצע כסף. על כן אין לנו להתפתות לבצע כסף ולמכור או להשכיר דירות לכל גורם עוין […]

ניתן להתפלפל מיהו בדיוק "גורם עוין", וניתן אפילו להתמודד עם הטענה עצמה שתופעה כזו אכן קיימת, אך דבר אחד ברור: אין אזכור ל"ערבי שונא ישראל", ובטח שאין שום אזכור למושג הילדותי והמניפולטיבי "ערבי טוב וערבי רע".

אולי היינו מתעלמים מהעניין, או מזכירים אותו בקצרה, אלמלא התפשט כאש בשדה קוצים.

בתכנית "לונדון וקרשנבאום" של אותו יום בערוץ 10, פתח ירון לונדון את התכנית עם תגובה משלו להצעת הרב דרוקמן בזו הלשון (דקה 00:13):

הרב דרוקמן, מהרבנים החשובים של הציונות הדתית ניסה לצנן את התבערה שהטילו אותם 350 רבנים שקראו לא להשכיר נדל"ן לערבים, והוא עשה אבחנה, הוא אמר: אתם צודקים, לערבי רע אל תשכירו, אבל לערבי טוב אפשר להשכיר. אנחנו מלווים את הפסיקה הזו, את ההצעה הזו, בתמיהה ובניסיון לברר, מהו ערבי טוב?

לאחר מכן פותחים שני המנחים השנונים בדיאלוג סרקסטי על מהו "ערבי טוב" ומהו "ערבי רע".

באותו יום פורסמה באתר חדשות 2 הכותרת הבאה:

הרב דרוקמן: להבדיל בין ערבים טובים לרעים

וכך כתוב בפסקה הראשונה:

איך מבדילים בין אדם טוב לאדם רע? הרב חיים דרוקמן, ממנהיגי הזרם המתון בציונות הדתית, מנסה לענות על השאלה בדרכו לנסח פסק ההלכה שיפתור את סוגיית מכתב הרבנים שקוראים לא להשכיר או למכור דירות לערבים. בימים האחרונים הוא מנסח קול קורא חדש עליו יחתמו רבנים רבים, הקורא להבדיל בין "ערבים נאמנים" לבין "ערבים שונאי ישראל", כך מפרסם הבוקר עיתון הארץ.

אנשי חדשות 2 כבר שידרגו את הצעתו של הרב דרוקמן והחליטו שהדיון הוא על איך מבדילים בין "אדם טוב" ו"אדם רע".

למחרת, בתכנית "המקור" בערוץ 10, במסגרת כתבה של עופר שלח על מכתב הרבנים, אמר שלח לצופיו (דקה 15:37):

ובינתיים התגייס הרב דרוקמן ומצא פתרון יהודי ראוי: נבדיל בין ערבים טובים לרעים, שהרי מי לא נגד להשכיר דירה לערבי רע?

גולת הכותרת של חוסר הדיוק, העיוות והסילוף הגיע באותו היום ב"ואללה!", שם פורסם מאמר אורח של כיפאח עבד אל-חלים תחת הכותרת "למד לזהות את הערבי הטוב". שם נכתב:

גילוי הדעת של רבני הציונות הדתית בעניין השכרת דירות לערבים קובע כי אין להשכיר דירות ל"גורמים עוינים", וקובע נחרצות שיש להבדיל בין "ערבים טובים" ו"ערבים רעים". כיפאח עבד אל-חלים מציעה לרבנים: קווים לדמותו של "הערבי הטוב".

הדבר המדהים בענין הזה, הוא שההתעסקות של כלי תקשורת מרכזיים עם "ערבים טובים" וערבים רעים" – לרוב בציניות תוך הפגנת זלזול ומיאוס ברב דרוקמן –  נבעה מחופש ספרותי או ניסיון לא מוצלח בקופירייטינג של עורך כלשהו בעיתון "הארץ" (אביב שמידר במקרה הזה). המושגים "ערבי טוב" ו"ערבי רע", שאכן נשמעים אינפנטיליים, מעולם לא נאמרו או נכתבו בגילוי הדעת המדובר, והדבר היחיד שבאמת ניתן לקבוע נחרצות, הוא שאיש מהמגישים/כותבים/מנחים הנ"ל אפילו לא ראה את טיוטת גילוי הדעת של הרב דרוקמן. עוד ניתן לקבוע כי כולם דווקא כן קראו עיתון "הארץ" עם קפה הבוקר שלהם.

בגרסה האנגלית של "הארץ" בוצעה טעות נוספת. בתרגום הכתבה המדוברת לאנגלית, הכותרת שניתנה היא:

Rabbis behind anti-Arab manifesto seek compromise with Netanyahu, Haaretz learns

תרגום:

הרבנים העומדים מאחורי גילוי הדעת האנטי-ערבי מחפשים פשרה עם נתניהו, לומד "הארץ"

הכותרת טועה ומטעה שכן הרב דרוקמן לא חתם על "מכתב הרבנים" המקורי ולכן אין הוא נמנה עם "הרבנים העומדים מאחורי גילוי הדעת".

עיוותים וטעויות. עוד יום עבודה בעיתון "הארץ".

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות