"קורבנות השלום" – לא מה שחשבתם

מקובל לייחס את הביטוי המקומם לרבין. גם העיתונאי אריה אלדד עשה זאת השבוע. הבעיה: לא רק שרבין לא אמר את זה, הוא אף התקומם נגד הביטוי. אלדד בתגובה: יתכן שטעיתי

פסלו של יצחק רבין ז"ל בכיכר רבין בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני/פלאש90

בטורו של פרופ' אריה אלדד ב'מעריב', המתפלמס עם ראש המוסד לשעבר שבתי שביט ועוסק בתקופה שלאחר החתימה על הסכם אוסלו והסיבות לקריסתו, הופיעה הפסקה הבאה, המכילה שגיאה חמורה:

"בספטמבר 1993 נחתם הסכם אוסלו שהעניק לרבין יוקרה אדירה", כותב שביט. אבל שרשרת הפיגועים ומעשי הרצח שהתחוללו ("קורבנות השלום" קרא להם רבין) פגעה מאוד ביוקרתו. ראש המוסד לא הזהיר אותו שיאסר ערפאת הוא ארכי־מחבל שאינו רוצה שלום אלא בניצחון טבול בדם.

כוונתנו כאן היא להערה שאלדד שם בסוגריים – לפיה יצחק רבין ז"ל כינה את נרצחי הפיגועים "קורבנות השלום". האם אכן רבין השתמש בביטוי הזה לתיאור קורבנות הפיגועים?

ככל שחיפשנו בנאומיו וראיונותיו של רבין כראש ממשלה, לא מצאנו כל רמז לכך. אך כמובן, זה בפני עצמו לא מוכיח שרבין מעולם לא כינה את הנרצחים "קורבנות השלום". אולי רבין כן עשה זאת, והמקור לכך כבר לא זמין בימינו.

המשכנו לחפש. לפי ערך הויקיפדיה "קורבנות השלום", הביטוי (ככל שהוא מתייחס לקורבנות טרור) הומצא בשנות התשעים דווקא על ידי הימין שהדביק אותו לשמאל. מותר להתייחס לטענה עם קורט של מלח, אך יש לציין כי הערך דווקא מספק שתי דוגמאות בהן שמעון פרס ז"ל אומר דברים ברוח דומה: לאחר רצח מטיילים ישראלים בוואדי קלט, הוא אמר בנאום בכנסת שהם "נפלו במערכה על השלום"; ולאחר פיגוע התאבדות בירושלים בפברואר 1996 אמר כי "ישראלים רבים מאוד יודעים שלשלום יש מחיר, גם בנפש". אין פה שימוש בביטוי המדויק "קורבנות השלום", אך המסר דומה מאוד.

אולם מה בנוגע לרבין?

היכן שמצאנו כי רבין אכן התייחס לכינוי "קורבנות השלום", הוא התרעם עליו ויצא חוצץ כנגדו. לאחר הפיגוע בקו 5 בתל אביב באוקטובר 1994 הוא אמר בטלוויזיה:

אני חושב שכל ניסיון להגדיר את הישראלים שנהרגו כקורבנות השלום הוא בגדר עיוות האמת. הם קורבנות המלחמה שמנהלים נגדנו הגורמים הרדיקליים החמאס והג'יהאד האסלאמי.

וכחצי שנה לפני כן, ב-21 מאי 1994 רבין אמר דברים ברוח דומה:

יש בקרב קיצונים מהימין הטוענים שהדם שנשפך, הוא נשפך עבור השלום. אין שקר גס מזה. הדם שנשפך הוא עבור שלטוננו בעם זר אחר. והשלום הוא הסיכוי – לא הוודאות – הסיכוי היחיד אי-פעם להביא להפסקת שפיכות הדמים.

לסיכום: אין בנמצא ראיה זמינה לכך שרבין כינה את הנרצחים "קורבנות השלום", ויש דווקא ראיה לכך שהוא התקומם נגד הביטוי. אולי הגיע הזמן להפסיק לייחס לו אותו?

פנינו לפרופ' אריה אלדד ושאלנו אותו על מה הוא התבסס בטענתו שרבין כינה את נרצחי הטרור "קורבנות השלום". תגובתו:

ייתכן שטעיתי והביטוי היה דווקא כינוי מריר-ציני של הימין. אין לי זמן לחפש מקורות למאמר ההוא ואני מוכן לסמוך עליך שלא מצאת ציטוט כזה שלו. על כל פנים רוח הדברים אז הייתה ש"אויבי השלום" הם המחוללים את הפיגועים וכך נופלים הקרבנות. מכאן אולי מקור הביטוי. כאמור : איני פנוי לחטט בעיתונים מהתקופה והאינטרנט היה בחיתוליו.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות