קינה למשתחרר מהכלא

קינה למשתחרר מהכלא (27.1.11)

יונה אברושמי, מי שרצח לפני 27 שנה את אמיל גרינצוייג במהלך הפגנה של "שלום עכשיו" נגד מלחמת לבנון, השתחרר אתמול לחופשי.

עיתון "הארץ", כצפוי, לקח את זה ללב, פרש את הידיעה על גבי כמעט עמוד שלם בתוספת קינה של יוסי שריד ("יונה אברושמי היום; יגאל עמיר מחר"), ואף הגדיל ופרסם מאמר מערכת יוקד בנושא ("בהמתנה לרוצח הבא"). למותר לציין שהרוח הנושבת מהעיתון היא הצטערות על כך שאברושמי השתחרר, למרות שסיים לרצות את עונשו כדת וכדין. לפתע שלטון החוק ופסק דין של בית משפט לא ראויים בעיני העיתון, כדברי שריד:

היה מאוד מצער להיוודע, במפתיע, שלאברושמי נפתחו השערים ונסגרו אחריו, והוא בחוץ.

אנחנו מבינים שהעיתון לוקח קשה את שחרור אברושמי, אולם מה הוא מבקש? שאברושמי יישאר בכלא יותר מהזמן שהוקצב לו? ולמה ש"הארץ" לא ידרוש זאת גם לגבי שאר אלפי הרוצחים, אנסים ושודדים אשר סיימו לרצות את עונשם במהלך השנים?

"מעריב" בחר להשתיל פרשנות סתומה לדיווח על שחרורו של אברושמי. בדיווחו של אבי אשכנז נכתב:

עשרות צלמים ועיתונאים המתינו לאברושמי, ששחרורו מגיע בדיוק בתקופה בה שופטים ופרקליטים מאוימים יותר מתמיד […]

ואנחנו שואלים: מה הקשר בין המשפט הנ"ל לבין שחרורו של אברושמי? האם שחרורו מאיים באיזשהו אופן על שופטים או פרקליטים מסוימים? האם איים בעצמו על שופט או פרקליט כלשהו? ל"מעריב" ולאבי אשכנזי, אשר נדמה כי בימים האחרונים הוא מנסה להתחרות עם "הארץ", הפתרונים. באותה ידיעה באתר NRG, אגב, המשפט הנ"ל לא קיים. ללמדנו השפעת כושר שיפוטם של עורכים.

העיתון היחיד שנתן לידיעה הזו את מקומה הראוי הוא "ידיעות אחרונות" אשר בעמוד האחרון (הפנימי) הביא בסך הכל תמונה עם כיתוב קצר אשר סיכם בכמה משפטים את מעשיו ושחרורו של אברושמי, בלי קינות, נבואות ופרשנויות.