רואים את הכותרת הזו ב'הארץ'? היא שקרית

הביטו בכותרת הזו, שפורסמה בעמוד השער של 'הארץ' ביום שישי האחרון, גם בעברית וכמובן גם באנגלית.

היא מתארת עובדה שאין עליה עוררין, לפיה כך אכן אמר השב"כ לאזרח גרמניה בכניסה לישראל. הרושם שיוצרת הכותרת מתחזק אף יותר כשקוראים את הכתבה, המתארת לאורך קרוב ל 1500 מילה דו שיח מתעמר בין חוקרת שב"כ גסה וצעקנית לבין אזרח גרמני עדין ותם, מוסיקאי ומדען מחשבים.

לפי הכתוב, כל שעשה אותו אזרח, היה "להסביר" לחוקרת ש"עזה תחת כיבוש ומצור". עוד מתואר איך נוכח היחס הרע לו זכה היה "מאובן מרוב הלם, ולא היה מסוגל לדבר", איך "צעקה" עליו החוקרת ב"תוקפנות" ואיך איימה עליו בכליאת שווא, והוא בתגובה רק "נדהם" וכמעט "פרץ בצחוק". חטאו הגדול ביותר לפי הכתבה: "לפעמים הוא מעלה לפייסבוק מאמרים ביקורתיים על ישראל והכיבוש, למשל מ'הארץ'"

ורק מי שצולח את כל כ 1500 מילות האמפתיה הראשונות ומגיע לירכתי הסיפור, מגלה להפתעתו שני דברים מעניינים:

הראשון – שהכותרת המציגה עובדה ללא עוררין, שקרית. יש כאן טענה וטענה שכנגד. שב"כ, בטענת הנגד שלו, דוחה על הסף את הטענות, כלומר קובע שכל הסיפור הוא שקר, ומוסיף שהאזרח אותו חשבנו לתם, סירב לשתף פעולה עם מתשאליו, התנהג כלפיהם בתוקפנות ובעוינות ועורר חשד שהוא מעורב בפעילות עוינת נגד ישראל.

השני: מה שתואר לכל אורך הכתבה כדו שיח מתלהם ומתעמר בין עובדות שב"כ בתפקיד הנבל התוקפני לבין האזרח ומשפחתו האומללים שנפלו קורבן לציפורניהן, לא היה בדיוק כך. מסתבר לפתע שלטענת שב"כ ורשות האוכלוסין וההגירה, לא רק האזרח המעוכב התנהל בתוקפנות ובעוינות, גם המשפחה שהמתינה לו השתוללה, ואף צעקה על אנשי ביקורת הגבולות שהם "נאצים". השתוללותה היתה כה קיצונית עד שנוצר צורך לשקול להזעיק למקום משטרה. הנושא הזה, אגב, אינו בגדר "טענה" ואינו עומד בויכוח, כיוון שבדיעבד, בעקבות תגובת המדינה לסיפור, מודה בו המשפחה, אם כי בהצטדקות שהדברים נאמרו "ברגע של רתחה ותסכול".

יוצא אפוא ש'הארץ' משקר פעמיים:

פעם ראשונה בניסוח הכותרת, לפיה גרסתו של האזרח הגרמני ממוצא פלסטיני היא עובדה, שעה שהיה צריך להציגה כטענה, וכבר בכותרת המשנה, לכל המאוחר, להביא גם את הכחשת השב"כ לדברים.

פעם שניה ברושם שיוצר הטקסט, לפיו האזרח הגרמני והמשפחה שאיתו התנהגו למופת, כשלבסוף מתברר, על פי הודאתם, שרחוק מזה.

ל'הארץ' מותר להחליט שהוא מאמין לגרסת המשפחה הגרמנית-פלסטינית החצופה וגסת הרוח, ולא לגרסת שב"כ ורשות האוכלוסין וההגירה.

מה שאסור לו, זה למנוע מקוראיו בדרך מניפולטיבית את התמונה המלאה, לפיה העיתון לא מתאר דבר שבוודאות קרה, אלא נוקט עמדה בנושא העומד בוויכוח. זו אינה עיתונות. זו כבר תעמולה.