רן אדליסט משמיץ את ישראל ב'מעריב' על סמך נייר שלא טרח לקרוא אילן נאה מצא לו אדליסט בבואו לטפול על ישראל האשמות שווא – הדו"ח השנתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם, אותו לא טרח לקרוא. אנחנו כן, וזה מה שמצאנו שם. אדליסט בתגובה: קראתי את תקציר המנהלים שלומי בן-מאיר | 03.10.17 | בתמונה: אוהבי ישראל בעת כינוס מועצת זכויות האדם של האו"ם, שיושרתה והגינותה היו למקור להתפעלות עולמית. (מקור: אתר האו"ם) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס רן אדליסט מודאג. מדינת ישראל הופכת לדמוקרטית פחות ופחות, יחסה כלפי פעילי שמאל וזכויות אדם הולך ומחמיר, ובטורו האחרון ב'מעריב' הוא מציג סימוכין מעוררי יראה לחיזוק טענתו: לרגל ראש השנה קיבלנו מארגון זכויות האדם של האו"ם שי לחג. הדוח השנתי השמיני על מדינות הפועלות נגד פעילי זכויות אדם, הכולל בין השאר את סין, הודו, איראן, פקיסטן, סעודיה, מיאנמר, ונצואלה וטורקיה – וישראל. ממשלת הימין הלאומני־דתי טוענת שמדובר בסך הכל בארגון אנטי־ישראלי אם לא אנטישמי ממש. לא בדקתי, אבל אני משוכנע שגם באיראן ובטורקיה ובסעודיה טוענים שזהו ארגון מוטה נגדן. אכן ממצאים מדאיגים. מאחר ומדובר בדוח של מועצת זכויות האדם של האו"ם- גוף בו חברות מדינות נאורות כגון ערב הסעודית, ונצואלה, קובה, סין, עיראק ובנגלדש- הלכנו לעשות את מה שרן אדליסט לא טרח לעשות: לקרוא את הדו"ח. מה הוא אומר על היחס כלפי פעילי זכויות אדם בישראל ובעולם? הדוח אודות מדינות הפועלות נגד פעילי זכויות אדם אכן תוקף את ישראל במלים קשות, ומדווח על "סביבה יותר ויותר ארסית למגני זכויות אדם" במדינה. עם זאת, כשהוא נדרש לתת דוגמאות קונקרטיות לסביבה הארסית, הוא איננו מציג ולו דוגמא אחת של מדיניות ממשלתית. הוא כן מזכיר שני מקרים: לאחר שחגי אל-עד (מנכ"ל 'בצלם') ולארה פרידמן (מ'אמריקנים למען שלום עכשיו') הופיעו במועצת הביטחון של האו"ם, הם "גונו באופן פומבי על ידי בכירים ישראלים", וחבר כנסת אחד אף קרא לשלילת אזרחותו של אל-עד. בנוסף, נאדה קיסוואנסון, עורכת דין המייצגת את הארגון הפלסטיני 'אל-חאק', דיווחה כי הושמעו נגדה טענות שונות ואף איומים להרוג אותה. זה בהחלט לא נעים, אולם בכדי לקבל פרופורציות, כדאי לבדוק מה נכתב בדוח על המדינות האחרות שאדליסט מציין: בנוגע לסין, מוזכר מקרה בו פעיל זכויות אדם הורחק מתפקידו "מטעמי ביטחון" ומתנהלת נגדו חקירה; בהודו, על פעילי זכויות אדם מוטלים איסורי יציאה מהארץ, ומעצרים מנהליים ושרירותיים; באיראן, הרשויות מטרידות ועוצרות קרובי משפחה של פעילי זכויות אדם, וחלקם פשוט נעלמים; בפקיסטן נאסר על פעילים לצאת מהמדינה וליצור קשר עם האו"ם; בסעודיה, פעיל זכויות אדם נשפט למאסר בן 11 שנה, שלאחריהן יוטל עליו איסור יציאה מהארץ וקנס כספי גבוה- זאת מכיוון שהוא "יצר קשר עם ארגונים בינלאומיים במטרה לפגוע בתדמית המדינה"; במיאנמר, פעיל זכויות אדם נשלח לכלא לאחר שהביע ביקורת בכתב על פעולות הצבא; ובתורכיה, אנשי אקדמיה רבים סולקו ממשרתם לאחר שחתמו על עצומה נגד הממשלה, והם ממשיכים לסבול מחקירות והטרדות מצד הרשויות. נשאלת השאלה: אם מועצת זכויות האדם לא הצליחה למצוא ולו מקרה אחד של צעדים ישראלים ממשיים כנגד פעילי זכויות אדם, מדוע חברות המועצה בחרו לכלול את ישראל בקרב המדינות שעוצרות, אוסרות, חוקרות ומפטרות אותם? מכיוון שרן אדליסט איננו משוכנע שמדובר בארגון בעל הטיה אנטי-ישראלית, אנו נפנה למומחים ולמספרים. המומחות למשפט הבינלאומי שרה ג'וזף (Sarah Josef) וג'ואנה קייריאקאקיס (Joanna Kyriakakis) כותבות בספר Research Handbook on International Human Rights Law: "מועצת זכויות האדם נגועה בטענות של סטנדרטים כפולים וירידה באמינות, עקב ההתמקדות החוזרת ונשנית בישראל". זאת, בעוד החלטות לגבי מדינות אחרות עם מצב זכויות אדם גרוע בהרבה, נבלמות במועצה לעתים קרובות. החוקרות מציינות כי "מתוך תריסר מושבים מיוחדים של המועצה, שישה התמקדו בישראל" וכי ההתמקדות החד-צדדית בישראל תוך התעלמות משחקנים אחרים בסכסוך היא "נוהג טיפוסי" של המועצה. ג'וזף וקייריאקאקיס מסכמות: ישראל ספגה כמות בלתי פרופורציונאלית של ביקורת מגופי האו"ם, עקב מספר המדינות שעוינות אותה באופן גלוי, ומסיבות החורגות מהתחום של זכויות אדם ואם זה לא משכנע את אדליסט, ניתן למספרים לדבר: לפי דוח של הארגון UNwatch משנת 2015, מאז הקמתה בשנת 2006, העבירה מועצת זכויות האדם 62 החלטות המגנות את ישראל. מדובר ביותר גינויים מאשר לכל שאר מדינות העולם ביחד. לסיכום: מועצת זכויות האדם של האו"ם, גוף הידוע לשמצה בהיותו אנטי-ישראלי באופן מובהק, המתייחס לישראל כמדינה המבצעת זוועות חמורות יותר מאשר כל שאר העולם ביחד, בחרה לצרף את ישראל לרשימת הגינויים האחרונה שלה. למרות שהיא לא סובלת ממחסור במוטיבציה אנטי-ישראלית, המועצה לא הצליחה לשים את ידה על מקרה ישראלי אחד של נקיטת צעדים ממשיים כנגד פעילי זכויות אדם. יש שיראו בכך תעודת כבוד לדמוקרטיה הישראלית. רן אדליסט מסר בתגובה: מר בן מאיר שלום. אני מעריך מאוד את העובדה שטרחת וקראת את כל הדוח המדובר. אני קראתי מה שקרוי תמצית מנהלים. העובדה שלא מצאת אסמתכא אחת לגבי מדינת ישראל היא ממש מצערת. כדי להקל עליך אני מציע לך להתעלם מהדוח ופשוט לפקוח עיניים למה סביבך. הנציבות אגב היא אכן גוף אנטי ישראלי בייחוד בכל מה שנוגע לזכויות אדם שזו הפרורגטיבה שלה.
לא הבנתי מה זה תמצית מנהלים, ולמה שעיתונאי יקרא אותה ולא את הדוח המלא. אני מסיק שפשוט מדובר בעוד אחד שעושה צחוק מהמקצוע שלו. הגב
למרות היותו מודע לעובדה שהנציבות היא אירגון אנטי ישראלי וומכורח העובדה הזאת בכל זאת בחר אדון רן אדליסט לצתת ולבנות את מאמרו על מקור לא אוביקטיבי, מראה על אמינותו שלו הגב