שכפ"ץ ושמו "יהודי" (4.8.11) צעיר יהודי אמריקאי פרסם טור ב"הארץ" בגנות ישראל ובעד המשט לעזה. כמה חבל שעורכי העיתון לא טרחו לבדוק מיהו אותו צעיר. אולי כך היה נחסך מהעיתון להיות שותף בעל כורחו למניפולציה עיתונאית והונאה אנטי-ישראלית. ישי גולדפלם | 04.08.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס צעיר יהודי אמריקאי פרסם טור ב"הארץ" בגנות ישראל ובעד המשט לעזה. כמה חבל שעורכי העיתון לא טרחו לבדוק מיהו אותו צעיר. אולי כך היה נחסך מהעיתון להיות שותף בעל כורחו למניפולציה עיתונאית והונאה אנטי-ישראלית. גבריאל מתיו שיבון (מתוך youtube) להלן סיפור נוסף שמעולם לא היה מגיע לידיעתם של הקוראים דוברי העברית של "הארץ", או לצרכני חדשות דוברי עברית בכלל. לפני קצת יותר מחודש, שעה שפעילים אנטי-ישראלים חדורי מוטיבציה התרכזו ביוון ועדיין חשבו שהם עומדים לצאת להפלגה המונית לכיוון עזה, פרסם עיתון "הארץ" (במהדורה האנגלית) טור פרי עטו של אחד המפליגים – אחד בשם גבריאל מתיו שיבון ("רגע לפני העליה למשט השני", 24.6.11). שיבון תואר כ"אמריקאי מקסיקני-יהודי מהעיר טקסון [אריזונה], ומתאם של 'קולות יהודיים לשלום' [Jewish Voice for Peace] באוניברסיטת אריזונה". ואכן, אותו שיבון פותח את טורו – בו הוא מתאר מציאות של הרג יום יומי של פלסטינים לא חמושים – עם המילים: אתם בודאי תוהים מה מניע סטודנט יהודי אמריקאי להשתתף במסע ימי אשר ייתכן כי הוא המהולל – והשנוי במחלוקת – ביותר במאה ה-21 […] שיבון מדגיש לא פחות משמונה פעמים את עובדת היותו יהודי, ואת ההשפעה של הזהות היהודית שלו על הפעילות האנטי-ישראלית שלו. למעשה, יהדותו מהווה את הבסיס העיקרי של הטענות העולות מטורו, באמצעותן הוא מסביר, מנמק ומצדיק מדוע חשוב כל כך להשתתף במשט ולהיאבק במדיניות הישראלית. אלא שיש בעיה אחת – שיבון אינו יהודי. לפני שלשה ימים פורסם במדור המכתבים של העיתון מכתב שנכתב על ידי ואלרי סטורן מוושינגטון שהכירה את שיבון באופן אישי. כך היא כותבת: בטורו על הצטרפותו למשט לעזה, גבריאל שיבון מציג עצמו כסטודנט יהודי. אני חשה כי עלי לציין כי זוהי לא זהותו האמיתית, אלא זהות שהוא המציא על מנת ליצור אמינות של "מישהו מבפנים", להגן על עצמו מפני טענות של אנטישמיות וליצור תהודה בקרב קהל היעד. אני הכרתי את גבריאל ב-2004 באוניברסיטת אריזונה והפכנו ידידים קרובים. […] גבריאל אינו יהודי, לא מבחינת מוצא אתני, אמונה דתית, או זהות תרבותית. הוא מעולם לא זיהה עצמו כיהודי עד שזה הפך למועיל בקידום האג'נדה הפוליטית שלו. […] הנרטיב של הטור שלו הוא לא סיפורו של גבריאל, אלא כזה שעוצב על מנת להעניק משקל מוסרי ורגשי לטיעון שלו תוך ניסיון למשוך יהודים צעירים בגילאי קולג' אשר השתתפותם בתנועה הפרו-פלסטינית היא כה חשובה. במכתבה מספרת סטורן כי בתקופת החגים הציג עצמו גבריאל בפני אנשי חב"ד בקמפוס כיהודי ושוחח עימם על ישראל. כששאלה אותו מדוע, הוא ענה לה שיש לו קרוב רחוק יהודי וש"צריך להשתמש במה שיש". "הארץ" עשה משהו מאד לא אופייני, כנראה מתוך מבוכה או לחץ, וביקש את תגובת שיבון למכתב של סטורן. שיבון, חוץ מלהיעלב, אישר בתגובתו שהוא אכן הכיר את סטורן, ולא הכחיש שהקשר היחיד שלו ליהדות הוא שיש לו קרוב רחוק אחד כזה. ואכן, חיפוש קל באינטרנט מעלה וידיאו של שיבון שצולם לפני שהצטרף למשט, שם הוא מספר על מקום הולדתו ובית גידולו, ועל העובדה כי אימו היא מקסיקנית ואביו הוא חצי אינדיאני. חיפוש נוסף באינטרנט מעלהמאמר שפרסםשיבון יחד עם נעם חומסקי וחוויידא עראף בחודש מאי האחרון, שם הוא כתב: ישראל עצרה, היכתה, חשפה לגז(gassed), עינתה, גירשה והרגה [פעילים] בינלאומיים – למעשה רק חלק קטןמהצעדים שהיא נוקטת באופן יום יומי נגד הפלסטינים. כדאי לציין שגם אם הכותבים התכוונו לגז מדמיע, הקונוטציה של השימוש במושגgassed הוא שימוש בתאי גזים. כלומר, אדם נורמטיבי הקורא את המשפט הזה מעלה בעיני רוחו את אושוויץ ולא את בילעין. ובכן, מה קרה כאן למעשה? פעיל אנטי-ישראלי ואולי אף אנטישמי אשר מזדהה כיהודי למרות שהוא לא, ואשר רמז לא מזמן כי ישראל משתמשת בתאי גזים, ניצל את הפלטפורמה שהעניק לו עיתון "הארץ" – אשר לא טרח לבדוק מיהו אותו צעיר נמרץ – ופרסם טור מניפולטיבי של "יהודי עם ביקורת כלפי ישראל" אשר מצטרף, למרות יהדותו, למשט לעזה. כפי שכתבה סטורן במכתבה, לאותה קבוצת פעילים בינלאומית שנאבקת באופן היסטרי נגד ישראל, חשוב מאד להראות שיהודים רבים משתייכים לארגונים ולפעילות האנטי-ישראלית הגלובלית. במקרה הנ"ל הכיסוי וההישג מושלמים – גם יהודי וגם עיתון ישראלי. כל טיעון על אנטישמיות או אנטי-ישראליות נשמט בגלל שתי העובדות הללו. או כמו שנוהגים הרבה פעילים אנטי-ישראליים לומר: "אבל זה היה כתוב ב'הארץ'". עם כל הכבוד ליושרה של "הארץ" שהחליט לפרסם את המכתב של סטורן, המניפולציה עבדה והנזק כבר נעשה. הטור של שיבון שנכתב כשאירוע המשט היה נושא חם ומדובר, זכה מן הסתם לחשיפה הרבה יותר רחבה מהמכתב למערכת שנשלח רק לפני מספר ימים ושמי שקורא אותו בכלל לא זוכר את ההקשר. מפאת העדר אחריות, מקצועיות ובדיקת עובדות מצד "הארץ", (שוב) תרם העיתון את חלקו למאבק נגד מדינת ישראל.