שקיעתו של 'אזור הדמדומים'

קראתי פעמיים את המדור של גדעון לוי השבת ב'הארץ' ולא הבנתי איזה דבר רע אירע. שאלתי אותו. את ההסבר שלו תשפטו בעצמכם

אם אין סיפור למה למה להמציא בכוח? גדעון לוי. (צילום: פלאש 90)

'אזור הדמדומים' הוא מדור ותיק במהדורת סוף השבוע של עיתון 'הארץ'. מזה שנים רבות מתפרסם בו בכל יום שישי סיפור קשה אחר על "עוולות" ה"כיבוש", אותו מביאים מהשטח לוי ושותפו הקבוע הצלם אלכס ליבק.

התפאורה תמיד אותה תפאורה: בית פלסטיני דל, בדרך כלל בית אבלים, והסיפור תמיד אותו סיפור: עוולה נפשעת של ישראל כלפי המשפחה האומללה המספרת אותה בחוסר אונים מוחלט, המעורר אמפתיה והזדהות עם המשפחה מזה, וכעס וניכור כלפי המדינה מזה.

מזה זמן שאיכות הסיפורים במדור, כלומר מידת חומרתם, מצויה בירידה תלולה. אבל ביום שישי האחרון  זה כבר נעשה ממש מוזר.

וזה הסיפור שהביאו לוי וליבק מ'אזור הדמדומים':

לילה אחד לפני כחודש הגיע כוח צה"ל בעקבות מידע מודיעיני לביתו של גבר פלסטיני צעיר בכפר קטן ליד בית לחם, כדי לחפש בו אמצעי לחימה. זה היה הביקור השני של צה"ל בבית. בביקור הראשון, במהלכו אכן נתפסו אמצעי לחימה, הודו בני הבית שהחיילים נהגו בהם בכבוד.

לפי עדויות המשפחה עצמה, כך היה גם הפעם. החיילים לא הקימו רעש מוגזם וההוכחה לכך היא שחוץ מהמספר, עלי דאלו, ואמו רחמה, איש מבני הבית שבו אירעה הטרגדיה כלל לא התעורר בזמן ששהו החיילים תחת חלונם, כולל אשתו של עלי שישנה לצדו.

מחדרה של רחמה, אישה פלסטינית לא בריאה בת 69, הסובלת מכמה מחלות רקע משמעותיות ומתאוששת מאירוע מוחי, החל עלי לשמוע שיעולים.

האם התעוררו עלי ואמו רחמה מרעש החיילים או מהשיעולים? אין לדעת.

כך או כך, עלי העיר את אשתו, דיווח לה על שיעולי אמו וביחד לקחו אותה במכוניתם לבית החולים הקרוב.

הם לא ביקשו עזרה מהחיילים, שמצדם כלל לא הבחינו בעלי ואשתו נושאים את אמו למכוניתם.

בבית החולים מתה רחמה דאלו עליה השלום. אבחנת הרופאים: אוטם בשריר הלב.

האם יש בכלל קשר בין המוות לנוכחות החיילים מתחת לבית (המתונה והשקטה על פי עדות המשפחה עצמה)?

הרופאים מודים: אין לדעת.

אז מה היה לנו כאן:

כוח צה"ל חיפש אמצעי לחימה בעקבות מידע מודיעיני. הוא עשה זאת בצורה שקטה, מכובדת והולמת. במהלך האירוע, שכנה מבוגרת וחולנית לקתה בלבה. בנה פינה אותה לבית החולים בלי שהחיילים הבחינו בנעשה ובלי לבקש מהם עזרה. בבית החולים היא מתה.

גדעון לוי, חבל על דאבדין אבל אפשר לדעת מה הסיפור?

גדעון לוי: אין עכשיו סיפורים קשים. ברור וטוב שכך. וקצת בזכות נתניהו אגב. השגרה היא הסיפור. היא הרבה יותר נוראית מהסיפורים שסיפרנו בעבר. הפשיטות הליליות המיותרות האלה, שחלקן נועדו רק לאימון חיילים. שיתאמנו ביצהר. שיחפשו חזיזים ביצהר.    

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות