תאגיד 'כאן' בשירות תנועת החרם נגד ישראל

דב גיל-הר משמש פה לפעילים הקובלים על הגדרת ה-BDS כאנטישמי. מה הוא שכח לספר לנו אודות הנפשות הפועלות?

"זה נראה אירוע תרבותי, אבל זו בעצם הכרזת מלחמה". כך תיאר בחדשות 'כאן11' דב גיל-הר כנס שנערך לאחרונה בברלין. בכנס, קראו מנהלי מוסדות תרבות שונים לביטול החלטתו של הפרלמנט הגרמני מלפני כשנה וחצי, לפיה תנועת ה-BDS היא אנטישמית ואין להעניק מימון ציבורי למוסדות המקדמים אותה.

דב גיל-הר בכתבתו טרח והביא את קולותיהם של אנשי תרבות גרמניים לידיעת הצופה הישראלי. באתר 'העין השביעית' עלו על שגיאה אחת בכתבה, בתרגום דבריו של נציב המלחמה באנטישמיות בגרמניה, פליקס קליין, על "הכיבוש הישראלי". אולם זו רחוקה מלהיות הבעיה היחידה שם.

למרבה הצער, בנוגע לכמה מהאישים הנזכרים בכתבה, גיל-הר לא טרח לעשות את שיעורי הבית ומעביר לצופים תמונה חלקית מאוד שלהם.

הכתבה פותחת בדבריו של האנו לוי, המוצג כ"מנהל המוזיאון היהודי בווינה", הקובל על כך ש"הבונדסטאג הגיע להחלטה ברוב קולות נגד תנועה פוליטית".

ראשית כל, לוי הוא לא מנהל המוזיאון היהודי בווינה אלא מנהלו של מוזיאון קטן בהרבה, בעיירה האוסטרית הקטנה הוהנאמס. המנהלת האמיתית של המוזיאון בווינה, דניאל שפרה, דווקא מחזיקה בעמדות שונות, ובדיון שהנחתה לפני כשנתיים גזרה גזירה שווה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות.

שנית, בניגוד לאיך שלוי מצטייר בכתבה, כאינטלקטואל ניטרלי החרד לחופש הביטוי, מדובר באנטי-ציוני מובהק אשר מביע בכל הזדמנות תמיכה במטרת ה-BDS: חיסול ישראל כמדינה יהודית.

בהמשך מביא גיל-הר את סיפורה של שטפני קארפ, אשת תיאטרון גרמנייה, שעוררה תרעומת על כך שהזמינה להקה סקוטית התומכת ב-BDS לפסטיבל שארגנה. קארפ "לא ידעה מימינה ומשמאלה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני", מבהיר גיל-הר, עד שחיפוש שהיא ערכה בגוגל גילה לה מה זה BDS. בהמשך, מתוארת סערה נוספת שפרצה לאחר ש"קארפ קראה את כל ספריו של פילוסוף קמרוני בשם אשיל מבמבה, והזמינה אותו לפסטיבל שלה".

אם קארפ היא אכן קוראת אדוקה של מבמבה [בו נעסוק בהמשך], אין סיכוי שהיא "לא ידעה מימינה ומשמאלה" לגבי הסכסוך ותנועת ה-BDS. במסה מ-2016, שפורסמה באחד מספריו, מבמבה משווה בין שוועתם של הפלסטינים לסבלם של השחורים בדרום אפריקה של האפרטהייד, ומסכם כי המדיניות הישראלית היא גרועה ואכזרית בהרבה. מבמבה גם כתב את ההקדמה לספר "אפרטהייד וישראל: הפוליטיקה של אנלוגיה", בה הוא מכנה את "הכיבוש של פלסטין": "הסקנדל המוסרי הגדול של זמננו", וקורא להטלת "בידוד כלל עולמי" על מדינת ישראל. כיצד ניתן לקרוא אותו בלי לדעת כלום על הסכסוך או תנועת החרם? לשטפני קארפ (ודב גיל-הר) הפתרונים.

מה הבעיה עם אשיל מבמבה? לפי גיל-הר, "מר מבמבה מתח בעבר ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים, ואפילו העז להשוות את ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד". מה הוא אינו מגלה לצופים? שמבמבה קורא כל העת להחרמת כל המוסדות האקדמיים הישראליים, כולל החרמה פרסונלית של אנשי הסגל שלהם.

בנוסף, מבמבה הואשם באנטישמיות מכיוון שבעבודה שפרסם ב-1992 הוא הציג את השואה כאירוע אחד מני רבים בהיסטוריה של הקולוניאליזם, וטען כי ישראל בוגדת בהיסטוריה היהודית בכך שהיא לוקחת את מקומם של רוצחי היהודים בהיסטוריה.

נשמע קצת יותר חמור מ"ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים", לא כן?

פנינו לתאגיד השידור 'כאן' והסבנו את תשומת ליבם לשגיאות וההשמטות בכתבה. תגובתם:

הכתבה מציגה את עמדותיהם של שטפני קארפ ושל הנציב הגרמני למאבק באנטישמיות בצורה אינפורמטיבית ומקיפה. כמו כן, תמצית עמדותיו של הפילוסוף אשיל מבמבה הוצגה בצורה ברורה לצופה. באשר להאנו לוי, אכן נדרש חידוד בשורת הקרדיט.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. קודם כל דב גילהר הוא אדיוט ומיתמם. וודאי שמנהלת הפסטיבל היא אנטישמית ולא רק – היא גם שקרנית.
    טוב מאוד שהעבירו את החוק נגד ה- BDS וצריך להוציא אותם מחוץ לחוק. מי שתומך בחרם שלא יתפלא שמחרימים אותו.
    קליין מבין היטב מה הסחורה עמה הוא מתמודד. האנטישמיות החדשה היא לא פחות חריפה, אם לא היה עובר החוק המגדיר את האנטישמיות החדשה ככזו (ותמיד היתה אנטישמיות גם משמאל וגם מימין) הרי המצב היה מתדרדר ואנשי התרבות (so called) הם הם שורש הבעיה ומלבים את האנטישמיות במסווה של חופש ביטוי.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות