תשעה באב לא מעניין את 'הארץ'

שוב מגיע לוח השנה העברי לאותו יום אבל קייצי המציין את חורבן ירושלים, ושוב נדרשים עיתוני ישראל לציינו בצורה זו או אחרת, ושוב בולט עיתון אחד ביחסו ההפוך ליום הצום, ביחס לשאר העיתונים. כיצד, אם כן, התייחסו לתשעה באב עיתוני ישראל היומיים?

'ידיעות אחרונות' ציין בעמוד השער:

בגוף העיתון הוקדש לנושא עמוד שלם תחת כותרת הגג:

מיליוני יהודים מציינים היום את יום חורבן בתי-המקדש

ובכותרת המשנה:

היום ט' באב. בבתי הכנסת יקראו את מגילת איכה, לכותל המערבי יגיעו אלפים. שיהיה צום קל

מעבר לדיווח החדשותי, העיתון גם הוסיף שני טורים בענייני היום, של יועז הנדל ושל רב הכותל, שמואל רבינוביץ.

'ישראל היום' ציין אף הוא את יום הצום בעמוד השער:

וגם הוא הקדיש לנושא עמוד שלם בגוף העיתון תחת הכותרת "כותל הזיכרון" ומתחתיה כותרת המשנה:

אלפי שנים אחרי החורבן – והמסורת נשמרת: המונים פקדו את רחבת הכותל המערבי וציינו את הרס הבית בט' באב.

וכמו ב'ידיעות' גם ב'ישראל היום' פורסמו שני טורים בענייני היום, של דן מרגלית וירח טוקר.

גם ב'מעריב' צויין בעמוד השער:

העיתון הקדיש את כל כפולת האמצע לט' באב תחת הכותרת:

מתאבלים על חורבן הבית

והוסיף גם טור של הרב יובל שרלו.

למותר לציין כי  'מקור ראשון' פרסם בעמוד השער תמונה בתוספת זמני הצום:

ועתה לשאלה: כיצד ציין עיתון 'הארץ' את ט' באב?

התשובה היא שלא בעמוד השער ולא בגוף העיתון, לא במשפט ולא בתמונה, אין רמז למה שאיחד מיליוני יהודים ברחבי העולם ביום הזה. בעצם, ישנה התייחסות אחת ויחידה, והיא מופיעה דווקא בטור ביקורת הטלויזיה של מורן שריר תחת הכותרת "פרצוף תשעה באב". וכך פותח שריר את טורו ומסכם כנראה את התייחסות העיתון כולו ליום האבל:

זוהי, כנראה, התורה כולה על רגל אחת. עורכי 'הארץ' הם, כנראה, "האנשים הסבירים" וכל השאר הם ה"לא סבירים". כיצד זה יתפלאו אחר כך עורכי 'הארץ' שמיליוני יהודים אזרחי ישראל, דתיים וחילוניים, אשר אינם בזים למסורת שלהם, אינם חשים אלא ניתוק מוחלט מערכי העיתון לאנשים חושבים? דומה שמי שמנותק פה הוא דווקא 'הארץ' ולא אזרחי ישראל.