'הארץ': ערבי פוטר רק כי "פרסם פסוקים מהקוראן"

הארץ' בקמפיין להגנת ערבים ישראלים המשבחים ברשתות את טבח ה 7.10 בטענה המגוחכת שהפרסומים תמימים. ומה טוען העיתון כשנערי גבעות מצטטים פסוקים דומים מהתורה?

אתמול פורסמה ב'הארץ' ידיעה על פסק דין שהתקבל בבית הדין לעבודה וזו היתה כותרתה:

בית הדין לעבודה אישר לפטר עובד שפרסם פסוקים מהקוראן אחרי 7 באוקטובר

כותרת המשנה הרחיבה מעט, אבל שמרה על אותה נימה:

בפסק הדין נקבע שהסטטוסים בוואטסאפ שפרסם תושב מזרח ירושלים, ושבגינם פוטר אחרי 12 שנים, מסיתים לטרור. זאת, בין השאר, משום שפורסמו "כאשר ישראל מצויה במלחמה, שבוע לאחר השבר" ועסקו "במלחמת דת". עורך דינו: פגיעה קשה בחופש הפולחן והביטוי

שימו לב לבחירת המילים:

הפיטורין היו בעוון מעשה לכאורה נייטרלי: פרסום פסוקים מהקוראן, (אולי הפסוקים שציטט היו בכלל פסוקים בשבח השלום?)

מדובר בסה"כ ב"סטטוסים בווטסאפ" (כלומר יאללה בקטנה),

הוא פוטר אחרי 12 שנים (הו וואו, איזה עוול)

ולפי עורך דינו זוהי "פגיעה קשה בחופש הפולחן והביטוי" (שהרי לחופש הפולחן והביטוי המוסלמיים אין גבול, גם כשהם מתבטאים בטבח ביהודים)

הכותרת וכותרת המשנה חשובות, כי ישנה תמימות דעים בקרב מחקרי תקשורת שהרוב המוחץ של הקהל קורא את הכותרות וכותרות המשנה ולא קורא את כל הידיעה, ודאי לא ידיעות ארוכות יחסית כידיעה שהתפרסמה ב'הארץ' בנושא.

על רקע זה יצוין שבטקסט עצמו כן ציטט 'הארץ' את נוסח הסטטוסים שפרסם אותו ערבי, מונתסר עבאסי שמו, (בידיעה ב'הארץ' הוא מופיע רק בשם משפחתו – עבאסי) שכפי שנראה עולה מהם אהדה ברורה לטרור, ובכל זאת הוסיף להם הסתייגויות.

הנה מתוך פסק הדין הסטטוס הראשון, פורסם שישה ימים לאחר הטבח:

אילו רצה אללה, היה גובר הוא עליהם, אך הוא חפץ להעמידכם במבחן זה מול זה. הנהרגים במלחמה למען אללה – הוא לעולם לא יוריד מעשיהם לטמיון

הנה השני, פורסם כעבור יממה:

כאשר האל תופס את העושק, הוא לא משחררו ומכה אותו מכה כבדה ועזה

כעבור יממה נוספת העלה מיודענו עבאסי פסוק נוסף, שנושאו המאמינים שבאהבתם, רחמיהם ואהדתם זה לזה, דומים לגוף: כאשר איבר אחד סובל, כל הגוף מגיב בחוסר שינה וחום.

את המילים הנ"ל צבע בצבעי שחור ירוק אדום – צבעי הדגל הפלסטיני.

את פסק הדין הגדיר כתב 'הארץ' "שנוי במחלוקת".

שנוי במחלוקת? האם יש בקהל אדם רציני אחד הטוען שאין בדברים משום שבח ואהדה לטבח?

כנראה כדי לנפח את אותה "מחלוקת", הקדיש 'הארץ' לטענת חפותו של כותב ההסתה לטרור עבאסי 414 מילה.

לטענת אשמתו, לעומת זאת, הקדיש 'הארץ' 130 מילה.

העובד המפוטר עבאסי הוצג בכתבה מפי עורך דינו כמי ש"לא היתה לו כוונה לעודד טרור וכי הוא משלם מחיר על היותו אדם מאמין", וכן כמי ש"לא התכוון לקרוא לתמיכה בטרור או לביצוע פעולות נגד ישראל וכי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב. עוד ציין שטבח 7 באוקטובר חיזק את סלידתו מטרור ושהוא מזדהה עם קורבנות המתקפה הנוראית של חמאס.", וכן ש"החטא היחידי שלו הוא שנולד מוסלמי ובמזרח ירושלים והוא מאמין באלוהים".

עוד נטען להגנתו שלפי הפסיקה הזו "הקוראן מהווה הסתה לטרור" ולכן ראוי לערער עליה, שמדובר ב"גל רדיפה שמוביל בן גביר", ש"מדובר בעובד למופת שעשה עבודה ‏מצוינת", שבסך הכל נפל קורבן ל"מצב פוליטי מצער", שהפסיקה היא "הפללה של המחשבה הערבית" והפיטורין הם "מצב נורא ובלתי נתפס".

המסקנה אליה מוליך 'הארץ' את קוראיו ברורה: לשווא מתאנה המדינה לעבאסי, הקורבן התמים והחף מפשע של "המצב הפוליטי המצער".

אלא שכפי שכבר נאמר, הצגת עבאסי כחף מפשע היא חלק מקמפיין מתמשך של 'הארץ' להגנה קבועה על ערבים ישראלים שהסתבכו בעקבות פרסום דברי שבח ברורים לטרור.

מורה לערבית אפילו הוזמנה להסביר בהארץ שאנחנו לא מבינים את השפה ומפלילים ערבים תמימים לשווא.

כך היה במקרה אוהדת ומדרבנת הטרור דלאל אבו אמנה, לה הקדיש העיתון כתבת הערצה מביכה ובה האשים את המדינה שכביכול "החליטה להרוס לה את החיים" לאחר שתושבי עפולה החלו להפגין מול ביתה אחרי ששיבחה את הטבח ברשתות,

כך היה עם המשוררת תומכת הטרור דארין טאטור, שגם אותה ליווה העיתון בקמפיין תמיכה והערצה, וכך גם עם רבים נוספים.

הנה כי כן – לפי 'הארץ', ציטוט פסוקים מהקוראן שיכולה להיות להם, אולי, משמעות אלימה, הוא מעשה לגיטימי.

ומה לדעתכם עמדת 'הארץ' כאשר נערי גבעות מצטטים פסוק מהתנ"ך שיכולה להיות לו, אולי, משמעות אלימה? גם זה לגיטימי?

אני מתכוון כמובן לשיר "זכרני נא" שהוא פסוק מספר 'שופטים'. ("ואנקמה")

כולם יודעים לבד את התשובה

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות