ynet עובד בשביל "בצלם" (28.2.11) כמה נוח לשבת במערכת העיתון, לקבל קלטת מוכנה לצפיה מ"בצלם" ולקרא לזה אייטם חדשותי. הדבר חמור שבעתיים כשניתוח הקלטת מעלה חשש של תכנון, בימוי וניצול ציני של ילדים פלסטינים. ישי גולדפלם | 28.02.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס עדכון מה-2.3.11 בסוף המאמר פעם עיתונים היו מדווחים על החדשות. היום חלקם מעדיפים לייצר חדשות. וכשעיתונאים חוברים לארגונים בעלי אג'נדה ברורה וחד צדדית, אשר כל עניינם להשפיע על ולהטות את דעת הקהל, ההבדל בין עיתון לבין שופר תעמולה מיטשטש באופן מדאיג. כך למשל, ארגון "בצלם" שם לב יום אחד כי ישנם עיתונאים עצלנים אשר במקום לבצע את עבודתם, מעדיפים לקבל קלטות וידיאו מבושלות, ערוכות ומוכנות לצפייה ולפרסם אותן בצמוד לכותרת מלאת אימה מתוך מחשבה כי הצליחו להביא סקופ. כך קרה אמתול ב-ynet אשר בהתבסס על קלטת אשר סופקה כנראה לכתב אליאור לוי על ידי "בצלם", יצא בכותרת: תיעוד: ילד פלסטיני בן 11 שזרק אבנים נעצר בכוח גוף הדיווח מורכב בעיקר מקטע הוידיאו, עליו מתווספים הסברים נלווים של הכתב החרוץ. ואולם, תוך כדי צפייה בתוכן הוידיאו, נשאלת השאלה האם אליאור לוי או מישהו ב-ynet בכלל צפה בקליפ טרם פרסום הכתבה? לוי מסביר לקוראים: אחרי ששוטרי יס"מ דלקו אחר הילד והצליחו לתפוס אותו, הם העדיפו להתעלם מבקשות בני משפחתו להתלוות אליו לתחנת המשטרה ואף חסמו את דלת הרכב כדי למנוע מאמו להיות לצדו. במשך דקות ארוכות היא ניסתה לשכנע את השוטרים שנוכחותה חיונית, דווקא בשל העובדה שמדובר בילד. מאמציה לא הועילו, והרכב המשטרתי נראה עוזב את המקום כשהילד בתוכו, בדרכו למשטרת שער בנימין. אולם צפייה בקליפ מעלה שמה שהתרחש הוא בדיוק להיפך. בדקה 2:07 של הקליפ אחד השוטרים אומר לאמא של הילד "בואי, בואי תעלי". לאחר מכן שואל השוטר את אחד האנשים "זאת אמא שלו?" ולאחר שהוא עונה לו בחיוב, השוטרים שוב אומרים לה "בואי תעלי". הם מסמנים בידיהם שתיכנס לרכב ואומרים לה "תעלי איתו". הדלת פתוחה בפניה והיא עומדת לעלות לרכב, תוך כדי שהשוטרים אומרים לה "תעלי לאוטו", אלא שאז מתפרצת מהומה מצד הפלסטינים, ואחד מהם תופס אותה בכוח ומושך אותה מהרכב. האמא מוחזקת על ידי אשה אחרת וברגע שדלת הרכב נסגרת, האשה הנוספת דוחפת אותה לכיוון הרכב, והאמא מתחילה לדפוק בבכי על דלת הרכב – מראה קורע לב. יש כאן שתי אופציות: א. אליאור לוי קיבל את הוידיאו יחד עם דף הסבר של "בצלם" והעתיק אותו במקום לייצר דיווח מקורי. ב. אליאור לוי לא ראה את הוידיאו או לא מבין את השפה העברית. מעבר לחובבנות העיתונאית של לוי, צריך לשאול: מדוע מנעו הפלסטינים מהאשה לעלות על הרכב? ומה בכלל עשתה שם צלמת מלכתחילה? קורס בימוי של "בצלם"? ארגון "בצלם" החליט בתקופה האחרונה לתת כמאה מצלמות וידיאו לפלסטינים וביקש מהם לתעד כל מה שהם יכולים על מנת שישמש חומר נגד חיילי צה"ל, שוטרים ומתנחלים. ייתכן שהארגון גם העביר קורסים בבימוי ותסריטאות, על מנת שיוכלו לספק את הסחורה לשמה חולקו המצלמות. כדאי לבחון את קטע הוידיאו מראשיתו. הצלמת מצלמת צומת בה עוברים מספר כלי רכב משטרתיים. לפתע עוצר אחד הרכבים וכמו משום מקום רץ לעבר המצלמה ילד פלסטיני מבוהל, אחריו דולקים שני שוטרי יס"מ. בצפייה חוזרת ניתן לראות כי מזווית הצילום, הילד מוסתר מאחורי עמוד, וכך נמנע מהצופים לראות כי הוא משליך אבנים אל עבר כלי הרכב לפני שהם עוצרים. שנית, למרות שהיו לו מספר אופציות, הילד ידע בדיוק לאן לרוץ – לכיוון המצלמה כמובן. וכך נוצר שוט מושלם של ילד צנום ומבוהל הבורח מאימת השוטרים הגדולים והמפחידים. כשמכניסים לבסוף את הילד לרכב המשטרתי, מספר אנשים אשר לכל אורך הצילום היו נוכחים בסביבת המצלמה מקיפים את השוטרים ומנסים, לכאורה, להגיע אל הילד. אחת מהנשים היא (כנראה) אימו של הילד. כלומר, היא היתה שם כל הזמן, צופה על בנה זורק אבנים על השוטרים ולאחר מכן רץ לכיוון המצלמה. ניתוח קטע הוידיאו, כולל הסוף קורע הלב, מעלה תחושה של תכנון ובימוי. כלי הרכב היו בכלל בתנועה לכיוון הפוך מזו של הצלמת (אשר במהלך הצילום זעקה מספר פעמים "אני בצלם!"), כאשר במקרה הם נעצרו מול המצלמה ונוצרה סצנה דרמטית. זה מזכיר באופן חשוד את דריסת שני הילדים בסילוואן מלפני מספר חודשים אשר "במקרה" תועדה על ידי שבעה או שמונה צלמים אשר היו שם – במקרה כמובן. ברור לכל שעצירת הנער ושהתנהגות השוטרים לטוב או לרע לא היתה מבוימת (אגב, קשה לומר שהשוטרים הפעילו כוח בעצירת הילד. זה אולי נראה כך מכיוון שהילד התנגד למעצר). ברור גם שלא כל השכנים שיצאו לראות מה קורה והתגודדו סביב השוטרים קיבלו הוראות בימוי. אך ניתן לתהות האם כל הסיטואציה המצערת היתה מתרחשת מלכתחילה לולא יזמו אותה ושלטו בה החבורה המצלמת של "בצלם". באופן דומה, כך תיאר ב-2008 מפקד מרחב חברון ניצב משנה אבשלום פלד, את ארגון "שוברים שתיקה" אשר עורך סיורים בחברון: הם עובדים 'חכם'. הפעילים מעוררים פרובוקציה לשמה, מכעיסים מאוד את המתנחלים ומחכים שיתקפו אותם. אם כך הם פני הדברים, הרי שיוצרי קטע הוידיאו הנ"ל לא רק שלא תיעדו סיטואציה אוטנטית, אלא יזמו אותה תוך כדי ניצול ציני של ילד תמים, ואולי גם של אימו. האם ynet לא ראו את מה שאנחנו ראינו? האם ראו אבל לא היה אכפת להם? האם הם חושבים שלקבל קטעי וידיאו מארגון בעל סדר יום ברור וידוע ולפרסם אותו ללא שום סייג מהווה עבודה עיתונאית? האם אין להם ולו בדל של חוש ביקורת? הנה רעיון לתחקיר עיתונאי בשביל ynet: ניתוח כל קלטות הוידיאו של "בצלם", בהם מבוגרים פלסטינים מצלמים ילדים פלסטינים המבצעים מעשים פליליים ומסוכנים בעלי השלכות, וחשיפת הניצול הפושע של אותם ילדים במקום לשמור עליהם מוגנים בביתם. ייתכן כי תחקיר שכזה גדול על ynet משום שהוא דורש עבודה עיתונאית אמיתית. עדכון מה-2.3.11 "פרספקטיבה" תרגם את הערבית הנשמעת בקטע הוידיאו. התרגום מחזק את העובדה כי הדיווח של לוי הוא שגוי לחלוטין. כשהאמא עומדת להיכנס לרכב המשטרתי לאחר שהשוטרים אומרים לה שתעלה, אחד מהפלסטינים אומר לה בפירוש "אל תכנסי" ולאחר מכן מישהו מושך אותה אחורה. משפט זה מוכיח מעל כל צל של ספק כי הפלסטינים עצמם הם אלה שמנעו ממנה לעלות עם בנה לרכב, למרות שהשוטרים הפצירו בה לעלות מספר פעמים. כדאי גם לציין שבתחילת הקליפ הצלמת צועקת לילד "מהר, מהר, מהר" כשהוא רץ לכיוונה, דבר המחזק את התחושה כי הכל תוכנן מראש. נדמה שארגון "בצלם" חייב כמה הסברים לגבי השימוש שבמצעים מתנדביו במצלמות אותן חילק להם.