עיתון 'דה מרקר' מתקן

בעקבות פניה של 'פרספקטיבה' תיקן 'דה מרקר' שגיאה שהופיעה בעיתון בנוגע להחרמת מוצרי התנחלויות על ידי רשתות שיווק הולנדיות.

בעקבות פניה של 'פרספקטיבה' תיקן 'דה מרקר' שגיאה שהופיעה בעיתון בנוגע להחרמת מוצרי התנחלויות על ידי רשתות שיווק הולנדיות.

לפני מספר ימים דיווח ynet על חרם של שלוש רשתות שיווק הולנדיות נגד מוצרים מהתנחלויות. אולם, כפי ש'פרספקטיבה' הראתה, לא רק ששלושת רשתות השיווק הכחישו את הדיווח, אחת מן הרשתות אף האשימה את העיתון ההולנדי אשר פרסם את הדיווח המקורי, כי עורכיו ביצעו פרשנות פוליטית שגויה להודעה תמימה של הרשת. כבר אז, שאלה 'פרספקטיבה'  מדוע על אף שהסיפור על החרם ההולנדי דווח ב-ynet, לא דווח על ההכחשה הגורפת של רשתות השיווק?

ובכן לא רק ש-ynet טרם פרסם תיקון לסיפור, בסוף השבוע 'דה מרקר' אף חזר על הדיווח השגוי. בכתבה "ויכוח על ההתנחלויות? אירופה צריכה לתת לנו בונוס – לא קנס" (דה מרקר, 8.08),  ציין הכתב אשר שכטר כי:

ממשלת הולנד המליצה במארס ליבואנים לסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. ארבעה חודשים לאחר מכן, לפני שבועיים, החליטו הזרוע ההולנדית של רשת הסופרמרקטים הגרמנית אלדי ושתי רשתות הולנדיות להחרים מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק. כמה ימים לפני כן דיווח העיתון ההולנדי "טראו" שסניפים מקומיים של הרשתות ההולנדיות הוחפליט וג'אמבו יחרימו גם הם מוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון.

הטעות של 'דה מרקר' חמורה עוד יותר, שכן היא נכתבה לאחר שרשתות השיווק כבר הכחישו שקיים חרם כלשהו על מוצרי ההתנחלויות. 'פרספקטיבה' פנתה לאשר שכטר אשר ענה בתגובה: "אכן מדובר בטעות. היא תתוקן".

ואכן הכתבה עודכנה, ועתה נכתב בה:

(עדכון) כעבור כמה ימים, הכחישו שלוש הרשתות את הדיווחים על החרם. דובר הוחפליט אמר כי החברה אינה מחרימה מוצרים שיוצרו בהתנחלויות, היא פשוט אינה מוכרת כאלה כרגע. דובר אלדי טען כי מקור הדיווח השגוי שהופיע ב"טראו" הוא "מידע לא נכון" שהועבר לעיתון על ידי החברה. בכל מקרה, שלושתן טרחו לציין שהן לא מוכרות כרגע מוצרים שיוצרו בשטחים, לכאורה ללא קשר למקום בו יוצרו.

(תודה ל- @JudgeDan48)

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות