איך נהרג מוסא חסונה?

או מי כאן ה"פורעים": היהודים שירו בו, כטענת 'הארץ', או הוא וחבריו שהסתערו באבנים ובקבוקי תבערה על בתי שכונת היהודים?

ריצת הערבים עם עם בקבוקי התבערה אל תוך השכונה היהודית. שניות לאחר מכן נורתה הירייה שהרגה את חסונה

ביום שישי האחרון חרץ נחמיה שטרסלר ב'הארץ' את דינם של היורים במוסא חסונה בלוד, בכך שהגדיר אותם "פורעים יהודים (ש)הרגו ערבי ביריות בלוד".

האמנם פורעים יהודים?

המילון מתאר את המילה 'פורעים' כמורדים, או מי ששיבשו את הסדר. מי היו כאן הפורעים, היורים היהודים, או שמא חסונה וחבריו?

בסופו של דבר עומדת כאן מילה נגד מילה, וביניהן יהיה זה בית המשפט מי שיכריע, (בינתיים הורידה המשטרה את הגדרת החשד כלפי היורים מ'רצח' ל'המתה בקלות דעת', ובית המשפט הורה לשחררם ממעצר כעבור ארבעה ימים בלבד), אבל רוב מוחלט של האירוע אינו נתון במחלוקת.

הבה נתאר את חלקי האירוע עליהם שוררת הסכמה ונבחן האם צודקים שטרסלר ו'הארץ', או שמא, כרגיל, הם ממהרים להאשים את היהודים בהאשמות החמורות ביותר ללא כל ביסוס:

תוכנית 'המקור' בערוץ 13 חקרה את המקרה וראיינה עדים. בפתיח לכתבה אומר רביב דרוקר שגרסת הערבים היא שחסונה "רק ירד להתניע את הרכב שלו ונקלע שלא בטובתו למהומות של יהודים וערבים ונורה מעשרות מטרים". אלא שבכתבה עצמה מפריכה אשתו של המנוח את הטענה הזו:

אמרתי לו שיקו יש בלאגן, אל תלך, אמר לי לא, אני חייב ללכת ולעמוד, ולעשות תגובה, שיפסיקו עם כל הרעש שיש בירושלים… אני רוצה ללכת להגיב על מה שקורה, שיפסיקו כבר, די

ירד להתניע את הרכב או ירד כדי להשתתף בעימות?

ומה היה חלקו של חסונה בעימות? בן דודו, שהיה עד ראייה למתרחש ומרואיין אף הוא בכתבה, מבהיר:

מוסא לקח אבן, זרק עליהם, אמר להם עופו מפה, עופו

אין מחלוקת על כך שהעימותים החלו בכיכר שמעברה האחד שכונת הערבים ובעברה השני שכונת היהודים.

אין מחלוקת שבצדה האחד של הכיכר ניצבו פורעים ערבים חמושים בסלעים ובקבוקי תבערה ומצדה השני, בפתח שכונתם, ניצבו כמה תושבים יהודים חמושים.

אין מחלוקת שבשלב מסוים החלו הפורעים הערבים לחצות את הכיכר ולרוץ אל תוך שכונת היהודים כשבידיהם בקבוקי תבערה בוערים והם הודפים לאחור את התושבים היהודים החמושים שיצאו להגן על בתיהם לאחר שהמשטרה מיאנה להופיע, חרף קריאות חוזרות ונשנות.

אין גם מחלוקת שלירי בחסונה קדם ירי באויר במטרה להניס את הפורעים הערבים שרצו אל תוך השכונה היהודית, ירי שלא עצר את ריצתם לתוך הבתים, במטרה ברורה לידות בהם בקבוקי תבערה ולהעלותם באש על יושביהם.

הוראות פתיחה באש הרשמיות, באתר רישוי כלי יריה, קובעות בבירור:

השימוש בכלי ירייה מותר, אם הוא נדרש באופן מיידי, כדי להדוף תקיפה שלא כדין, שמבוצעת באמצעות נשק חם או קר, ושנשקפת סכנת חיים מוחשית ליורה או לזולתו

לפיכך אין גם מחלוקת שהמצב העולה מהתיעוד נחשב לתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנת חיים, והיא מאפשרת למותקף ירי בכוונה לעצור את התקיפה ובמטרה גם להרוג לשם כך במידת הצורך.

ואין גם מחלוקת שמהירי הזה, במצב הזה, נורה חסונה.

המחלוקת היחידה היא על השאלה האם היה חסונה בקו הראשון של הפורעים הערבים הפורצים לשכונה חמושים בבקבוקי תבערה, כטענת היורים, או בקו אחורי יותר, כטענת חבריו.

כלומר, גם אם תתקבל טענת משפחתו וחבריו של חסונה, בכל מקרה מי שהפר את הסדר, כלומר ידה אבנים ובקבוקי תבערה על בתים שבתוכם נמצאים בני אדם, והשתתף בהפרת סדר אלימה ביותר, היו, בוודאות, חסונה וחבריו.

שאלתי את נחמיה שטרסלר איך נוכח הנתונים האלה, הוא קובע שה"פורעים" כאן הם דווקא היורים היהודים.

הוא בחר שלא להגיב

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות