האם תושבי הרצועה תומכים בחמאס או סובלים ממנו?

ביום שישי האחרון פורסמה במוסף 'הארץ' כתבה על קשייהם של פעילי שמאל מבין תושבי העוטף, נוכח המציאות המזוויעה החדשה.

היגד חוזר ונשנה בדבריהם היה הפער לכאורה בין חמאס לבין תושבי רצועת עזה.

הפעילה נטע הימן למשל, מצוטטת כקובעת ש:

העם הפלסטיני עצמו סובל בעצמו מאד משלטון החמאס

הפעילה יעל נוי קובעת ש:

העזתים שבויים בידי החמאס ומפחדים מהחמאס יותר מאיתנו

ועוד.

דבריהם מעלים שאלה אמיתית, חשובה ומעניינת:

האמנם תושבי עזה אינם תומכים במעשי חמאס, אינם מזדהים עם התנועה הרצחנית והם אף קורבנותיה? או שמא ההיפך – תמיכתם בחמאס איתנה והיא שנותנת לארגון הטרור הנפשע את כוחו?

כל הנתונים מצביעים על תשובה ברורה. המרואיינים לכתבה בעיתון 'הארץ' טועים ומטעים. תושבי עזה אינם קורבנות של חמאס אלא להיפך. הם עצמם חמאס, הם שנותנים לו את כוחו ואת הלגיטימיות שלו והם גם יבחרו בו שוב ושוב אם יועמד לבחירות.

סקר יחסית עדכני מראה שהתמיכה בחמאס ממילא גבוהה ואף גוברת בעקבות מבצע שומר החומות. לפי הסקר הזה, 94% מהפלסטינים הצהירו שהם "חשים גאווה לנוכח התפקוד של רצועת עזה במערכה".

הנתונים אינם סטיית תקן כתוצאה מעימותי 'שומר החומות'. באופן קבוע ולאורך שנים, תושבי רצועת עזה קיצוניים יותר מתושבי יו"ש בתמיכתם בדרך של חמאס, על אף שגם ערביי יו"ש כאמור תומכים בחמאס.

התמיכה המסיבית בחמאס בחברה הפלסטינית בכלל ובחברה העזתית בפרט, אינה באה בחלל ריק. היא נשענת על הסברים וסיבות שבהם היגיון רב.

ההנחה שהציבור העזתי הוא "קורבן" של חמאס היא, אפוא, הנחה מתנשאת. היא מקפלת בתוכה זלזול בחברה הפלסטינית, הנובע מהקושי העמוק להביט במציאות נכחה ולגזור ממנה את המסקנות הקשות המתבקשות.