'הארץ' נאחז נואשות בקרנות הקונספציה

מתקפת החמאס על ישובי העוטף, העמידה בפני אתגר משמעותי מערך עקשני של אמונות ותפיסות עולם.

אמונות שהסכסוך פתיר ותפיסות עולם לפיהן הבעיה בכיבוש יו"ש ולא בעצם נוכחותנו כאן. הדברים ברורים וידועים.

בפני עיתונאי 'הארץ' הותיק עקיבא אלדר, אחד הדוברים הבולטים של אותו מערך אמונות ותפיסות, עמדו שתי אפשרויות נוכח המתקפה המזוויעה:

או לקבל את המציאות,

או להנדס אותה ולשכתב אותה בשרשרת פרועה של הבלים ושקרים, במטרה להיאחז בנואשות ברסיסיה הנמוגים של מה שנראה כאשליה אותה מכר לציבור הישראלי לאורך שנות דור.

הוא בחר כמובן באפשרות השניה. נמנה כאן את שקריו והבליו אחד אחד.

במאמר שפרסם ב'הארץ' בסוף השבוע, תחת הכותרת "הקונספציה מעולם לא נוסתה", טען שהקונספציה האמיתית של השמאל הציוני מעולם לא נוסתה בישראל, ולכן אי אפשר לטעון שנכשלה.

מהי אפוא הקונספציה? גם אלדר יסכים שניתן לסכמה בהיגד 'שטחים תמורת שלום'.

שהדרך הנכונה עבור ישראל היא לתת לערבים שטחים (מדינה) ובתמורה לכך יושג בינינו לבינם שלום.

האמנם לא נוסתה הקונספציה?

כידוע לכל, הקונספציה נוסתה שוב ושוב, אבל נדחתה שוב ושוב, בדרך כלל בדם ובאש.

היא נוסתה על ידי רבין ופרס באוסלו, על ידי אהוד ברק בטאבה ובקמפ דייויד מול הפלסטינים, ובנסיגה מלבנון מול חיזבאללה, על ידי אריאל שרון בהתנתקות ועל ידי אהוד אולמרט באנאפוליס.

לאורך כמעט רבע מאה, מ 1993 בשיחות אוסלו ועד 2007 בשיחות אנאפוליס, נוסתה הקונספציה שוב ושוב ושוב, בשרשרת נסיגות והצעות לנוסחאות מקסימליסטיות של קונספציית 'שטחים תמורת שלום'.

אבל המציאות טפחה על פנינו באלימות שוב ושוב והוליכה אותנו אל המסקנה שהערבים לא מסתפקים בפחות מאשר פלסטין כולה מהים עד הנהר. שטחים תמורת שלום לא מעניין אותם.

הנה כי כן, הקונספציה נוסתה ונכשלה.

כדי להוכיח שקונספציית השמאל מעולם לא נוסתה, עובר אלדר לכמה טענות משנה. למשל הטענה לפיה לחמאס אין תמיכה בעזה.

כך בלשונו של אלדר:

היא כותבת שחמאס נהנה מתמיכה מבוססת ברצועה. ההוכחה: "עזתים רבים השתתפו בהתקפה על ישראל וביצעו את המחרידים שבפשעים נגד האנושות". כמה זה "עזתים רבים"?

"כמה זה עזתים רבים"? מתברר שרוב עצום מקרב העזתים תומכים בהחלט בחמאס, ואף מתגאים(!) בדרכו הברברית והאלימה.

לאלדר בכל זאת יש טענה כלפי השמאל:

השמאל נדרש לחשבון נפש כי לא דרש שרצועת עזה תועבר לרשות הפלסטינית ולא תיפול כפרי בשל לידי חמאס

מה?

אולי שכח אלדר למי הועבר השלטון ברצועה, נזכיר לו.

הוא דווקא כן הועבר לרשות הפלסטינית, שהחזיקה בו כשנתיים, מקיץ 2005 (ההתנתקות) עד יוני 2007.

אז אכן נפל השלטון לידי חמאס "כפרי בשל", עקב העובדה הזניחה לפיה בבחירות שנערכו שם הביס חמאס את הפתח, (מסתבר שבידי פתקי הצבעה של "עזתים רבים") וכחודשיים אחרי נצחונו בבחירות, מימש חמאס את הניצחון בהפיכה, כרגיל ברברית ואלימה כדרכו.

טענה נוספת של אלדר במאמרו:

קונספציית פתרון הסכסוך עם הפלסטינים במסגרת יוזמת השלום הערבית היתה ועודנה בסיס לשלום אזורי. אך למרבה הצער, נציגי מפלגת העבודה ומרצ בממשלת השינוי פסחו עליה

ובכן, עכשיו אנחנו אשמים שלא קיבלנו את יוזמת השלום הערבית.

נזכיר מה קובעת יוזמת השלום הערבית, אותה רואה אלדר כ"בסיס לשלום אזורי".

היוזמה קובעת שישראל מחויבת להחלטה 194 של האו"ם, כלומר לקבלת זכות השיבה במובנה המרחיב ביותר, כלומר הצפת ישראל כולה, בתוך ומחוץ לקו הירוק במיליוני צאצאיי פליטי 1948, שיהפכו מיד לרוב ויחסלו את ישראל.

זאת יוזמת השלום הערבית, אותה הוא מתאר לקוראי 'הארץ' כ"בסיס לשלום אזורי", ש"למרבה הצער" דחתה ישראל.

*****

האתגר שהועמד לפתח האמונה שהסכסוך עם הפלסטינים פתיר בנוסחה כלשהי של שטחים תמורת שלום, אכן קשה. הדרך הנכונה להתמודד עמו היא, בכל מקרה, לא על ידי שקרים.

תמיד עדיף להביט במציאות נכחה