'הארץ': אנטישמיות משמאל אינה אנטישמיות

מעל דפי 'הארץ', קוראת חברת המערכת הבכירה נעה לנדאו, לשקול מחדש את הגדרת האנטישמיות של IHRA, היא הברית הבינ"ל לשימור זיכרון השואה. ההגדרה, לפי לנדאו, אינה משרתת את המטרה לשמה נוצרה, לסייע במאבק באנטישמיות; במקום זאת, היא מנוצלת לרעה על ידי ממשלת ישראל, אשר משדלת מדינות וארגונים לתמוך בה.

ההגדרה, אליבא דלנדאו, "שנויה במחלוקת פוליטית חריפה", "מתעתעת", "פוליטית" ומעוררת "דאגה מפני פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי באופן המאפשר לתייג ביקורת נגד מדיניות ישראל כאנטישמיות".

האמנם? הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA מגדירה את האנטישמיות כ"תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים". לאחר מכן ההגדרה מספקת כמה דוגמאות, אשר המשמעות של חלקן היא זיהוי אנטי-ציונות כאנטישמיות: למשל, הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית או יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל. אך ההגדרה מציינת במפורש כי "ביקורת על ישראל הדומה לזו הנמתחת נגד כל מדינה אחרת לא יכולה להיחשב אנטישמית".

למרות שם המאמר שלה, "הנזק הישראלי למלחמה באנטישמיות", נעה לנדאו לא מספקת ולו דוגמא יחידה לנזק שנגרם עקב ההגדרה; ועל אף שהיא טוענת שהמאבק באנטישמיות החדשה הוביל ל"העצמת תנועת BDS" [תנועת החרם נגד ישראל], לנדאו לא מספרת באיזה אופן בדיוק התנועה יותר עוצמתית כיום משהייתה ב-2016, ערב אימוץ ההגדרה.

בניגוד לרושם שלנדאו מנסה ליצור, IHRA והגדרת האנטישמיות שלה אינן יוזמות ישראליות, ואנשי הברית אינם נאמני ממשלת נתניהו. היא הוקמה לפני כ-20 שנה על ידי ראש ממשלת שוודיה מהשמאל יירן פרסון, וכיום חברות בה 34 מדינות. יו"ר הכבוד של IHRA, פרופ' יהודה באואר, מפרסם דרך קבע מאמרים ב'הארץ' בגנות נתניהו וממשלתו.

נשאלת השאלה, מדוע ב'הארץ' נזעקים למחות נגד ההצהרה המהווה כלי חשוב במאבק באנטישמיות על כל גווניה?

במערכת העיתון נואשו זה מכבר מהסיכוי שהחברה והפוליטיקה בישראל ישתנו לכיוון שתואם את טעמם. תקוותם, כפי שכתב לפני כמה שנים המו"ל עמוס שוקן, טמונה בעידוד לחץ חיצוני שיוריד את ישראל על ברכיה.

במאבק הזה, החיילים המסורים והנאמנים ביותר תמיד היו אנשי שמאל אנטי-ציונים, שאיבתם לישראל אינה פחותה משנאת היהודים של האנטישמיות הקלאסית. הבעיה עם הגדרת האנטישמיות של IHRA, לפיכך, נובעת מכך שהיא מאפשרת לקרוא לבני הברית של 'הארץ' בשמם ולהוקיע אותם כאנטישמים.

אין זה מקרה שנעה לנדאו, כמו יתר המוחים נגד ההגדרה של IHRA, אינה מעזה להציע הגדרה חלופית לאנטישמיות, טובה יותר לשיטתה. כל הגדרה שכזו תעשה אחד משני דברים:

או שתכלול רבים מפעילי החרם נגד ישראל ותוקיע אותם כאנטישמים; או שתחשוף את מניעיהם של לנדאו ויתר הטוענים נגד ההגדרה, בכך שאת האנטישמיות שבאה מצד שמאל של המפה הפוליטית, היא תנקה מכל אשמה.