האם בצלם הוא אכן ארגון הזכויות המוביל בישראל? כמה כלי תקשורת בינלאומיים הגדירו אותו כך. מבט ביקורתי יותר מראה כי מדובר בסילוף מוחלט תמר שטרנטל | 25.01.21 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מה הופך ארגון זכויות אדם לבעל משמעות? האם זו יכולתו להביא לשינויים חיוביים בתחום זכויות האדם, או שמא הצלחתו למשוך כיסוי תקשורתי נרחב ואוהד מעבר לים? כמה כלי תקשורת בינלאומיים שסיקרו את פרסום הדו"ח האחרון של ארגון בצלם, אשר משמיץ את ישראל בהאשמות של "אפרטהייד" ו"עליונות יהודית", ניפחו את אמינותו של הארגון באמצעות הכתרתו כ"ארגון זכויות האדם המוביל בישראל". אולם, מבט בוחן על פעילות הארגון והשפעתו חושף את שקריותו של התואר הזה. מתוך אחד הדיווחים של AP בין הגופים שהכתירו את בצלם בבכורת זכויות האדם נמצאים: סוכנות הידיעות AP, רשת הרדיו האמריקאית PRI, רשת NBC, והגארדיאן הבריטי. אך האם לבצלם יש רקורד שמצדיק את הכינוי "ארגון זכויות אדם מוביל", שלא לדבר על המוביל ביותר בישראל? בכל הנוגע להצלחות ממשיות בקידום זכויות האדם, התשובה היא שלילית. המאבק על זכויות האדם בישראל ובשטחים נערך לרוב בכנסת ובבית המשפט, שם בשנים האחרונות לבצלם אין כלל נוכחות, כפי שמעיד למשל דו"ח הפעילות של הארגון לשנת 2019. בנוסף, מתוך צוות של 37 עובדים בשלל מחלקות, הארגון אינו מעסיק אף לא עורך דין אחד. לארגון אין כלל מחלקה משפטית, מה שמעלה שאלות בנוגע לתחקירי ופרסומי הארגון. כיצד ניתן לפרסם דו"חות על המשפט הבינלאומי ללא צוות של מומחים למשפט? המונח 'אפרטהייד', המרכזי לדו"ח האחרון, הוא מונח משפטי. איזו מומחיות משפטית יש לאנשי הארגון, המאפשרת להם להחיל אותו על ישראל? מתוך הדיווח של Public Radio International ברמה הבינלאומית, המאבק על זכויות האדם נערך במועצת האו"ם לזכויות אדם, וגם ממנה בצלם נעדר. כמה ארגונים ישראלים הגישו תזכירים לוועידה הבינלאומית למיגור כל צורות האפליה הגזעית לשנת 2019 – הפורום העוסק בנושאים שבצלם מתמקד בהם. בצלם לא היה אחד מהם. הוא גם לא תרם לסקירה התקופתית של המועצה על ישראל מ-2018. היכן היה "ארגון זכויות האדם המוביל בישראל" בפורומים החשובים האלה? ללא פעילות בכנסת, בבית המשפט או במועצת זכויות האדם, הישגיו של בצלם מוגבלים לניראות ברשתות החברתיות ובתקשורת, סיורי שטח, פרסומים, בקשות חופש המידע וארגון אירועים. ומה באשר לשיפור ממשי בתחום זכויות האדם בשטח? בעוד בצלם לא יכול להצביע על הישג ממשי כלשהו, אנשיו יכולים להתגאות בכמויות גדולות של סיקור אוהד ונטול ביקורת בתקשורת העולמית. אולם גם הצלחה זו למעשה משקפת כישלון: ההצלחה התקשורתית של בצלם בחו"ל היא תמונת מראה לאי-יכולתו להשפיע על התקשורת והציבור בישראל. כפי שצוין ב'עין השביעית', לארגון אין כמעט נוכחות בתקשורת הישראלית, שבקושי הבחינה בדו"ח ה"אפרטהייד" שלו. זו גרסה מקוצרת ומתורגמת למאמר המקורי, אותו ניתן לקרוא באתר CAMERA. עיבד ותרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר.
